דוח מזג האוויר העולמי: ההשלכות של העלייה בטמפרטורה על חקלאות ביבשת אפריקה

דוח מזג האוויר העולמי האחרון מעלה תמונה מדאיגה: הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה ב-1.4 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי. נתון זה מצביע על התקדמות משמעותית לעבר סף ה-1.5 מעלות שמדענים מזהירים שיוביל להשלכות אקלימיות בלתי הפיכות. יבשת אפריקה, שאחראית על פחות מ-4% מפליטות גזי החממה העולמיות, נושאת בנטל כבד של השינויים האקלימיים הללו, במיוחד בתחום החקלאות.

ארגון אפריקה קליימט, המתמחה במחקר וביישום פתרונות לשינויי האקלים באפריקה, מדגיש כי ההתחממות מאיימת על מקור המחיה של כ-60% מהאוכלוסייה ביבשת, התלויה בחקלאות. הארגון מוביל יוזמות להעלאת המודעות ולפיתוח אסטרטגיות הסתגלות יעילות בקרב קהילות חקלאיות.

עליית הטמפרטורה ב-1.4 מעלות כבר גורמת לשינויים דרמטיים בדפוסי מזג האוויר באפריקה: בצורות תכופות יותר, גלי חום קיצוניים, שיטפונות פתאומיים ושינויים בלתי צפויים בעונות הגשם. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי ללא התערבות משמעותית, תנובת היבולים העיקריים באפריקה, כולל תירס, אורז ודוחן, עלולה לרדת בכ-20-30% בעשורים הקרובים.

ההשפעה הישירה של שינויי האקלים על החקלאות באפריקה

שינויי האקלים פוגעים בחקלאות האפריקאית במספר דרכים מהותיות. ראשית, הם משנים את תבניות המשקעים המסורתיות שחקלאים הסתמכו עליהן במשך דורות. עונות הגשם הופכות פחות צפויות, עם תקופות יבשות ארוכות יותר המופרעות לעתים על ידי גשמים עזים הגורמים לשיטפונות ולסחף קרקע.

שנית, הטמפרטורות הגבוהות יותר מגבירות את האידוי, מה שמחמיר את המחסור במים באזורים רבים. באתיופיה, למשל, נתונים מראים כי הבצורות הפכו חמורות יותר בעשור האחרון, עם השפעה ישירה על גידול הקפה, אחד מהיצוא החקלאי החשוב ביותר במדינה.

שלישית, הטמפרטורות הגבוהות יותר מרחיבות את התפוצה הגיאוגרפית של מזיקים ומחלות חקלאיות. חרקים כמו תולעת הצבא האפריקאית (Fall Armyworm) התפשטו לאזורים חדשים והפכו לאיום משמעותי על גידולי תירס ביבשת. גלו עוד בנושא | אקלים ושינויי מזג אוויר

הגידולים העיקריים בסיכון בשל שינויי האקלים

בעוד שכל המערכות החקלאיות באפריקה מושפעות במידה מסוימת משינויי האקלים, ישנם גידולים ספציפיים שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד בשל רגישותם לשינויי טמפרטורה ומשקעים:

קפה

קפה הוא אחד הגידולים הרגישים ביותר לשינויי אקלים. באתיופיה, מקום הולדתו של הקפה הערביקה, מדענים מעריכים כי עד שנת 2080, 60% מהשטחים המתאימים כיום לגידול קפה עלולים להפוך לבלתי מתאימים. הטמפרטורות העולות גם מגדילות את הסיכון למזיקים כמו נובר הקפה (Coffee Berry Borer), שכעת מצליח לשרוד בגבהים גבוהים יותר בהם מגדלים קפה איכותי.

קקאו

מערב אפריקה, ובמיוחד חוף השנהב וגאנה, מייצרות כיום כ-70% מהקקאו העולמי. אולם, ההתחממות הגלובלית מאיימת על יכולתן להמשיך בכך. הקקאו דורש אקלים חם ולח עם טמפרטורות יציבות, וכל שינוי קיצוני משפיע על הניבה. מחקרים מראים כי עד 2050, חלק ניכר מהשטחים המשמשים כיום לגידול קקאו יהפכו לפחות מתאימים.

תירס, דוחן וסורגום

גידולי דגנים אלה הם עמוד התווך של הביטחון התזונתי באפריקה. עם זאת, כולם רגישים לבצורת ולחום קיצוני. לפי מחקרים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בחלקים נרחבים של מזרח ודרום אפריקה, יבול התירס צפוי לרדת ב-20-40% עד אמצע המאה.

אורז

באזורים מערב אפריקה כמו ניגריה, מאלי וסנגל, אורז הוא מרכיב תזונתי חשוב. התנאים היבשים יותר והטמפרטורות הגבוהות יותר פוגעים ביבולי האורז, במיוחד בשיטות הגידול המסורתיות התלויות בגשם.

אזורים באפריקה המושפעים ביותר משינויי האקלים

ההשפעות של שינויי האקלים אינן מתפזרות באופן אחיד על פני היבשת. ישנם אזורים שכבר עכשיו מתמודדים עם אתגרים קשים במיוחד:

אזור הסאהל

רצועה זו המשתרעת לאורך דרום מדבר סהרה, הכוללת מדינות כמו מאלי, ניג'ר, צ'אד וסודן, נמצאת בקו החזית של שינויי האקלים. הסאהל חווה בצורות ממושכות יותר ותכופות יותר, המאיימות על אורח החיים הפסטורלי המסורתי ועל חקלאות הקיום. התפשטות המדבר (דסרטיפיקציה) מצמצמת את השטחים הראויים לחקלאות ולמרעה.

קרן אפריקה

אתיופיה, סומליה, ג'יבוטי וחלקים מקניה סובלים מבצורות חוזרות ונשנות. הבצורת האחרונה בקרן אפריקה, שהחלה בשנת 2020, הייתה אחת החמורות ביותר בעשורים האחרונים, והשפיעה על יותר מ-20 מיליון איש. החקלאות באזור זה נפגעה קשות, עם אובדן גידולים ותמותת בעלי חיים.

דרום אפריקה ונמיביה

דרום אפריקה, שהיא יצרנית חקלאית מרכזית ביבשת, חווה גם היא תנאי בצורת חמורים יותר, במיוחד בקייפ המערבי ובצפון המדינה. נמיביה, שכבר עכשיו היא אחת המדינות היבשות ביותר באפריקה, חווה התחממות מהירה במיוחד, עם טמפרטורות העולות בקצב של כמעט פי שניים מהממוצע העולמי.

אסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים בחקלאות האפריקאית

למרות האתגרים הקשים, ישנן התפתחויות מעודדות באסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים בחקלאות האפריקאית. אפריקה קליימט מובילה מספר יוזמות בתחום זה, המשלבות ידע מסורתי עם טכנולוגיות מתקדמות:

פיתוח וטיפוח זנים עמידים

חוקרים באפריקה עובדים על פיתוח זנים חדשים של גידולים המותאמים לתנאי בצורת, חום וטמפרטורות קיצוניות. לדוגמה, בקניה, חוקרים פיתחו זני תירס עמידים לבצורת שיכולים לשרוד עם פחות מים. באתיופיה, ישנן יוזמות לטיפוח זני קפה העמידים יותר לחום ולמחלות.

שיטות השקיה חסכוניות במים

עם הלחץ הגובר על משאבי המים, יש חשיבות קריטית לאימוץ שיטות השקיה יעילות יותר. טכנולוגיות כמו טפטפות, השקיה תת-קרקעית, ואיסוף מי גשמים מיושמות בהצלחה במדינות רבות. בסנגל, למשל, מערכות טפטפות פשוטות ומבוססות אנרגיה סולארית הגדילו את יבולי הירקות ב-30-60%, תוך שימוש בפחות מים.

חקלאות אגרו-אקולוגית

גישה זו משלבת ידע חקלאי מסורתי עם עקרונות אקולוגיים מודרניים. דוגמאות כוללות "Zaï" בבורקינה פאסו – שיטה מסורתית של בורות זריעה המאפשרים שימור טוב יותר של מים וחומרים אורגניים. חזרה להתחלה – אפריקה גלובל

גיוון גידולים ושיטות עיבוד משמרות קרקע

חקלאים רבים עוברים לגישות של גיוון גידולים, המפחיתות את הסיכון של כשל מוחלט בגידול אחד. בנוסף, שיטות כמו אי-פליחה ושימוש בחיפוי קרקע עוזרות לשמר לחות בקרקע ולמנוע סחף.

מערכות התראה מוקדמת

טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות כיום לספק לחקלאים תחזיות מזג אוויר מדויקות יותר, המסייעות להם לתכנן את הזריעה והקציר. בגאנה, שירות הודעות טקסט מספק לחקלאים תחזיות מזג אוויר ועצות לגבי זמני זריעה אופטימליים.

ביטוח מזג אוויר מבוסס אינדקס

ביטוחים חדשניים אלה, המבוססים על מדדים אובייקטיביים כמו כמות גשם, מסייעים לחקלאים להתמודד עם הסיכונים הגדלים של שינויי האקלים. בקניה, תוכנית הביטוח "Kilimo Salama" ("חקלאות בטוחה" בסווהילית) מספקת ביטוח לחקלאים קטנים.

השפעת שינויי האקלים על הביטחון התזונתי והמצב הסוציו-אקונומי

האתגרים החקלאיים שנוצרים בעקבות שינויי האקלים מתורגמים ישירות לאתגרי ביטחון תזונתי וסוציו-אקונומי נרחבים יותר:

ביטחון תזונתי

הירידה ביבולים מובילה למחסור במזון ולעליית מחירים, מה שמקשה על אוכלוסיות פגיעות להשיג די מזון. לפי דוחות של האו"ם, כבר כיום יותר מ-250 מיליון איש באפריקה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, ומספר זה עלול לגדול ל-350 מיליון עד 2050 אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

הגירה כפרית-עירונית ומעבר מאולץ

כאשר החקלאות הופכת פחות אמינה כמקור פרנסה, רבים נאלצים להגר מאזורים כפריים לערים, מה שמגביר את הלחצים על התשתיות העירוניות. לפי מחקרים, עד 2050, שינויי האקלים עלולים לגרום להגירה של יותר מ-85 מיליון איש בתוך אפריקה.

סכסוכים על משאבים

המחסור הגובר במשאבים כמו מים וקרקע ראויה לחקלאות מחמיר את הסכסוכים בין קהילות, במיוחד בין חקלאים לרועי צאן. באזורים כמו אגם צ'אד, שהתכווץ ב-90% מאז שנות ה-60, המתחים בין קבוצות שונות גברו בשל המחסור במים.

יוזמות בינלאומיות ומקומיות להתמודדות עם שינויי האקלים בחקלאות האפריקאית

מגוון רחב של יוזמות עובדות כדי לתמוך בחקלאות האפריקאית מול אתגרי שינויי האקלים:

היוזמה לחקלאות חכמת-אקלים באפריקה (ACSA)

יוזמה זו, שהושקה על ידי האיחוד האפריקאי, מטרתה לסייע ל-25 מיליון משקי בית חקלאיים לאמץ שיטות חקלאות חכמות-אקלים עד 2025. היא כוללת מרכיבים של בניית יכולות, שיתוף ידע וגישה לטכנולוגיות חדשות.

תוכנית ההסתגלות האפריקאית (AAP)

תוכנית זו, הממומנת בחלקה על ידי האו"ם, עובדת עם ממשלות אפריקאיות כדי לשלב אסטרטגיות הסתגלות לשינויי אקלים בתוכניות הפיתוח הלאומיות שלהן, עם דגש מיוחד על חקלאות.

יוזמות של ארגונים לא-ממשלתיים

ארגונים כמו אפריקה קליימט עובדים ישירות עם קהילות חקלאיות כדי לבנות חוסן לשינויי אקלים. העבודה כוללת הדרכה בשיטות חקלאות בת-קיימא, תמיכה בגישה לשווקים, ועזרה בהשגת מימון לטכנולוגיות חדשות.

שיתופי פעולה מחקריים

מוסדות מחקר חקלאי באפריקה, בשיתוף עם שותפים בינלאומיים, עובדים על פיתוח פתרונות טכנולוגיים וגנטיים לאתגרי שינויי האקלים. דוגמה בולטת היא המכון הבינלאומי למחקר גידולים באזורים טרופיים-חצי יבשים (ICRISAT), שמפתח זנים עמידים לבצורת של דוחן וסורגום.

המקרה של אתיופיה: חוסן חקלאי מול משבר האקלים

אתיופיה מציגה דוגמה מעניינת לאתגרים ולפתרונות האפשריים בהתמודדות עם שינויי האקלים בחקלאות:

המדינה, שכלכלתה תלויה מאוד בחקלאות (כ-40% מהתמ"ג ו-80% מהתעסוקה), חוותה בעשורים האחרונים מספר בצורות חמורות. עם זאת, בשנים האחרונות היא השקיעה רבות באסטרטגיות הסתגלות:

• תוכנית הרשת לביטחון יצרני (PSNP), שמספקת תמיכה למשקי בית פגיעים תמורת עבודה בפרויקטים של שימור קרקע ומים.
• השקעה במערכות השקיה בקנה מידה קטן ובינוני, שהגדילו את השטח המושקה פי שלושה מאז שנת 2000.
• שימור אגרו-ביולוגי של זני קפה מקומיים, שעשויים להכיל גנים בעלי עמידות לתנאים משתנים.
• אגרו-יערנות, שמשלבת גידול עצים עם גידולים חקלאיים, מה שמשפר את פוריות הקרקע ומספק צל לגידולים רגישים.

המאמצים הללו מראים תוצאות חיוביות, עם עלייה ביבולים ושיפור בביטחון התזונתי באזורים מסוימים, למרות הקשיים המתמשכים.

הזדמנויות והבטחות: טכנולוגיות חדשות ופתרונות לשינויי אקלים בחקלאות

למרות האתגרים, ישנן גם הזדמנויות רבות בחקלאות האפריקאית בעידן של שינויי אקלים:

חקלאות מדייקת

טכנולוגיות חקלאות מדייקת, כולל חישה מרחוק, דימות לוויני ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), מתחילות להיות מיושמות באפריקה. הן מאפשרות ניטור טוב יותר של מצב הגידולים, תנאי הקרקע ומשאבי המים, מה שמוביל להחלטות חקלאיות מושכלות יותר.

אנרגיות מתחדשות

אנרגיה סולארית, במיוחד, מציעה הזדמנויות גדולות לחקלאות אפריקאית. משאבות מים מופעלות באנרגיה סולארית, למשל, מאפשרות השקיה גם באזורים ללא חיבור לרשת החשמל.

טכנולוגיות דיגיטליות

טלפונים ניידים ואפליקציות מותאמות מאפשרים לחקלאים לקבל מידע חיוני על מזג האוויר, מחירי שוק ושיטות חקלאיות מיטביות. בקניה, למשל, פלטפורמת iCow מספקת לחקלאים עצות מותאמות אישית דרך הודעות טקסט.

סיכום

דוח מזג האוויר העולמי המציג עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס מהווה אתגר משמעותי לחקלאות האפריקאית. ההשלכות כבר מורגשות בירידה ביבולים, שינויים בדפוסי המשקעים, והתפשטות מזיקים ומחלות לאזורים חדשים. גידולים כמו קפה, קקאו ותירס נמצאים בסיכון מיוחד, ואיתם הביטחון התזונתי והכלכלי של מיליוני אנשים.

עם זאת, ישנן סיבות לאופטימיות זהירה. אסטרטגיות הסתגלות חדשניות, משילוב ידע מסורתי ועד טכנולוגיות מתקדמות, מראות תוצאות מבטיחות. ארגונים כמו אפריקה קליימט עובדים ללא לאות כדי לתמוך בחקלאים אפריקאים בהתמודדות עם האתגרים הללו, ולבנות חוסן מול המציאות המשתנה.

האתגר של שינויי האקלים והשפעתם על החקלאות האפריקאית הוא עולמי, ודורש תגובה גלובלית. הפחתת פליטות גזי חממה, תמיכה בטכנולוגיות ירוקות, וסיוע למדינות פגיעות להסתגל – כל אלה חיוניים להבטחת ביטחון תזונתי ויציבות באפריקה ומעבר לה.

המאמצים שנעשים כיום יקבעו את עתיד החקלאות האפריקאית ואת יכולתה לספק מזון לאוכלוסייה הגדלה של היבשת. הצעדים שאנו נוקטים היום יעצבו את המציאות של מחר, ויקבעו אם נצליח לבנות מערכת מזון חסינה יותר ובת-קיימא באפריקה, למרות האתגרים של שינויי האקלים.

The post דוח מזג האוויר העולמי: גידול של 1.4 מעלות – השלכות על שטחי החקלאות באפריקה appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.

מבוא: הסכם הסחר החדש בין אפריקה לאיחוד האירופי – תמונת מצב

בחודש האחרון נחתם הסכם סחר היסטורי בין האיחוד האירופי לאיחוד האפריקאי, המייצג נקודת מפנה ביחסים הכלכליים בין היבשות. הסכם זה, שמכונה "שותפות לצמיחה משותפת" (Partnership for Shared Growth), מסמן את אחד ההסכמים המקיפים ביותר שנחתמו אי פעם בין שני הגושים, עם השלכות רחבות היקף על הכלכלה העולמית. עבור ישראל, שהרחיבה את פעילותה הכלכלית ביבשת האפריקאית בשנים האחרונות, מדובר בהתפתחות שמחייבת תשומת לב וניתוח מעמיק.

במבט עולמי, אנו עוקבים אחר התפתחויות כלכליות גלובליות המשפיעות על ישראל, ומזהים את הסכם הסחר החדש כגורם משמעותי שישנה את כללי המשחק באזור. ההסכם, שמתפרש על פני למעלה מ-2,000 עמודים, כולל הסדרים בתחומי הסחר, ההשקעות, הקניין הרוחני, איכות הסביבה וזכויות אדם, ומשקף תפיסה חדשה של היחסים בין אירופה לאפריקה – מיחסי סיוע ליחסי שותפות כלכלית.

עקרונות מרכזיים בהסכם הסחר החדש

הסכם הסחר בין האיחוד האירופי למדינות אפריקה מבוסס על מספר עקרונות מרכזיים שמשנים באופן מהותי את יחסי הסחר בין שתי היבשות:

• הסרת מכסים על כ-90% מהמוצרים הנסחרים בין האזורים
• צמצום חסמי סחר לא-מכסיים כגון בירוקרטיה ותקנות מגבילות
• סטנדרטיזציה והאחדת תקנים בתחומי בטיחות מזון ואיכות מוצרים
• השקעות הדדיות בתשתיות תחבורה, אנרגיה ותקשורת
• הגנה על קניין רוחני והסכמי שיתוף פעולה טכנולוגי
• קידום פיתוח בר-קיימא והתמודדות עם שינויי אקלים

ההסכם מציב יעד שאפתני להגדלת היקף הסחר בין האיחוד האירופי לאפריקה ב-40% עד שנת 2035, עם דגש על פיתוח תעשיות מקומיות באפריקה ושילובן בשרשראות הערך הגלובליות.

ההשפעה על הכלכלה הישראלית – אתגרים והזדמנויות

עבור ישראל, הסכם הסחר החדש בין אפריקה לאיחוד האירופי מייצר מציאות כלכלית מורכבת. מחד, ההסכם מגביר את התחרות מצד חברות אירופאיות בשווקים האפריקאים בהם פועלות חברות ישראליות. מאידך, נפתחות הזדמנויות חדשות להשתלבות במיזמים משותפים ולניצול התשתיות החדשות שיוקמו במסגרת ההסכם.

אתגרים מרכזיים עבור חברות ישראליות

תחרות מוגברת בתחומים מסורתיים: חברות אירופאיות יזכו ליתרון משמעותי בשווקים האפריקאים בזכות ביטול המכסים. התחרות תגבר במיוחד בתחומים כמו ציוד חקלאי, מערכות השקיה, ציוד רפואי וטכנולוגיות תקשורת – תחומים בהם לישראל יש נוכחות משמעותית.

עדיפות לסחורות אירופאיות: ההסכם יוצר העדפה מובנית למוצרים אירופאיים, שיהיו פטורים ממכסים בעוד שמוצרים ישראליים עלולים להמשיך לשלם מכסים (אלא אם יש הסכמי סחר ספציפיים).

סטנדרטיזציה אירופאית: אימוץ תקנים אירופאיים במדינות אפריקה עשוי להקשות על חברות ישראליות שאינן מותאמות לתקנים אלו.

הזדמנויות חדשות

שותפויות אסטרטגיות: חברות ישראליות יכולות ליצור שותפויות עם חברות אירופאיות לפיתוח פרויקטים משותפים באפריקה, תוך ניצול היתרונות היחסיים של כל צד.

שילוב בשרשראות אספקה: פתיחת ערוצי סחר חדשים תאפשר לחברות ישראליות להשתלב בשרשראות אספקה חדשות בין אירופה לאפריקה.

מומחיות ייחודית: הידע והניסיון הישראלי בפיתוח טכנולוגיות מותאמות לאקלים צחיח ולתנאים מאתגרים מהווה יתרון תחרותי משמעותי בשווקים האפריקאים.

בעוד חדשות מהעולם, אנו מנתחים כיצד הזדמנויות אלו עשויות להשפיע על עתיד היחסים הכלכליים בין ישראל ואפריקה.

תחומים מרכזיים לשיתוף פעולה אירו-אפריקאי והשלכותיהם על ישראל

הסכם הסחר החדש מתמקד במספר תחומים אסטרטגיים בהם צפויות השקעות משמעותיות וזרימת ידע מוגברת. עבור חברות ישראליות, הבנת המגמות בתחומים אלו היא קריטית לזיהוי הזדמנויות עסקיות:

1. אנרגיה מתחדשת ותשתיות אנרגיה

ההסכם מקצה משאבים משמעותיים לפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת באפריקה, במיוחד אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. לחברות ישראליות המתמחות בתחום זה, כולל מערכות אגירת אנרגיה וניהול רשתות חכמות, נפתחות הזדמנויות להשתלב בפרויקטים רחבי היקף.

ההשקעות בתשתיות חשמל ובמיוחד ברשתות מיקרו-גריד למקומות מרוחקים מציעות פוטנציאל עסקי לחברות ישראליות המפתחות פתרונות מבוזרים לאזורים מרוחקים.

2. חקלאות וביטחון תזונתי

פיתוח חקלאות בת-קיימא מהווה יעד מרכזי בהסכם, עם השקעות צפויות בטכנולוגיות השקיה יעילות, חקלאות מדייקת ופתרונות לשרשרת אספקת המזון. זהו תחום בו לישראל יש מוניטין עולמי ויתרון תחרותי משמעותי.

עם זאת, התחרות מצד חברות אירופאיות תהיה משמעותית, במיוחד לאור יתרונות המיסוי והמכס שיקבלו במסגרת ההסכם. חברות ישראליות יצטרכו להדגיש את היתרון היחסי שלהן בפתרונות חקלאיים לאזורים צחיחים ולתנאי מזג אוויר קיצוניים.

3. תשתיות דיגיטליות וסייבר

ההסכם מדגיש את חשיבות הדיגיטליזציה של הכלכלה האפריקאית, כולל פריסת תשתיות תקשורת, פיתוח שירותים דיגיטליים ואבטחת סייבר. זהו תחום בו לישראל יש יתרונות ברורים, במיוחד בהיבטי אבטחת מידע והגנת סייבר.

חברות ישראליות יכולות להציע פתרונות מותאמים לאתגרים הייחודיים של השוק האפריקאי, כגון פתרונות לאבטחת תשתיות קריטיות ומערכות פיננסיות, תוך התחשבות במגבלות התקציב והתשתית הקיימת.

4. בריאות וטכנולוגיות רפואיות

בעקבות משבר הקורונה, ההסכם מקדיש תשומת לב מיוחדת לחיזוק מערכות הבריאות באפריקה, כולל השקעות בתשתיות רפואיות, מערכות טלה-רפואה ופיתוח יכולות מקומיות לייצור תרופות וציוד רפואי.

חברות ישראליות בתחום הטכנולוגיה הרפואית, הטלה-רפואה ומערכות מידע רפואיות יכולות למצוא הזדמנויות משמעותיות, במיוחד אם יציעו פתרונות המותאמים לאזורים עם תשתיות מוגבלות.

השוואת אסטרטגיות סחר: האיחוד האירופי מול ישראל באפריקה

כדי להבין טוב יותר את ההשלכות של ההסכם החדש, כדאי להשוות את האסטרטגיות של האיחוד האירופי וישראל ביחס לאפריקה:

האסטרטגיה האירופית החדשה

האיחוד האירופי עבר מגישה של סיוע חוץ מסורתי לגישה של שותפות כלכלית ופיתוח משותף. האסטרטגיה החדשה מתמקדת בבניית שרשראות ערך אזוריות, פיתוח תעשיות מקומיות והקמת תשתיות שיאפשרו צמיחה כלכלית ארוכת טווח.

המודל האירופי מבוסס על משאבים פיננסיים משמעותיים (כ-150 מיליארד אירו), מסגרת רגולטורית מקיפה ויכולת להציע לאפריקה גישה לשוק צרכני של 450 מיליון אנשים.

האסטרטגיה הישראלית המסורתית

האסטרטגיה הישראלית באפריקה התמקדה מסורתית במספר תחומי התמחות ספציפיים: חקלאות, בריאות, ביטחון וטכנולוגיות מים. ישראל הסתמכה על יתרונותיה הטכנולוגיים ועל הניסיון שלה בפיתוח פתרונות לאתגרים דומים לאלו הקיימים במדינות אפריקאיות רבות.

עם זאת, היקף המשאבים הכלכליים שישראל יכולה להקצות לפיתוח באפריקה מוגבל בהשוואה לאיחוד האירופי, והנוכחות הכלכלית הישראלית התמקדה במספר מדינות מפתח (בעיקר אתיופיה, קניה, גאנה, רואנדה ודרום אפריקה).

צורך באסטרטגיה ישראלית מעודכנת

לאור ההסכם החדש, ישראל נדרשת לעדכן את האסטרטגיה שלה ביחס לאפריקה:

1. חיזוק הסכמי סחר דו-צדדיים עם מדינות אפריקאיות מרכזיות
2. פיתוח מנגנוני מימון ייעודיים לתמיכה בחברות ישראליות הפועלות באפריקה
3. שימוש בכלים דיפלומטיים לפתיחת שווקים ויצירת שיתופי פעולה
4. עידוד שותפויות תלת-צדדיות (ישראל-אירופה-אפריקה) לניצול ההזדמנויות שיוצר ההסכם החדש
5. פיתוח התמחויות נישה בתחומים שאינם מכוסים היטב על ידי החברות האירופאיות

מקרי בוחן: הצלחות ישראליות באפריקה והפוטנציאל העתידי

כדי להבין טוב יותר את הפוטנציאל של חברות ישראליות בשוק האפריקאי המשתנה, כדאי לבחון מספר מקרי הצלחה קיימים:

מקרה 1: טכנולוגיות השקיה בקניה

חברת נטפים הישראלית הקימה בקניה מספר פרויקטים רחבי היקף של השקיה בטפטוף, המשלבים את הטכנולוגיה עם הכשרה של חקלאים מקומיים. המודל העסקי מבוסס על שיתוף פעולה עם ממשלת קניה וארגונים מקומיים, והדגש הוא על העברת ידע והתאמת הטכנולוגיה לתנאים המקומיים.

תחת ההסכם החדש, מודל זה יכול להתרחב באמצעות שילוב מימון אירופי לפרויקטים חקלאיים, תוך שמירה על היתרון הטכנולוגי הישראלי.

מקרה 2: אנרגיה סולארית ברואנדה

חברת גיגאוואט גלובל הישראלית הקימה ברואנדה את שדה האנרגיה הסולארית הגדול במזרח אפריקה, במודל של שותפות ציבורית-פרטית. הפרויקט לא רק מספק אנרגיה נקייה אלא גם יצר מאות מקומות עבודה מקומיים ומהווה מקור הכנסה יציב למדינה.

ההסכם החדש, עם הדגש שלו על אנרגיה מתחדשת, יוצר הזדמנויות רבות לפרויקטים דומים, במיוחד אם חברות ישראליות ישתפו פעולה עם שותפים אירופאים המספקים מימון ותמיכה רגולטורית.

מקרה 3: מערכות מידע לחקלאות באתיופיה

חברת אגריטאסק הישראלית פיתחה מערכת מידע לחקלאים באתיופיה, המספקת תחזיות מזג אוויר, הנחיות לגידולים ומידע על מחירי שוק באמצעות הטלפון הנייד. המודל משלב טכנולוגיה ישראלית עם שותפים מקומיים ומשתמש בתשתיות קיימות.

תחת ההסכם החדש, פתרונות דיגיטליים מסוג זה יכולים להתרחב במהירות לאור ההשקעות הצפויות בתשתיות דיגיטליות.

המלצות לחברות ישראליות להתמודדות עם המציאות החדשה

לאור הניתוח שלעיל, להלן מספר המלצות קונקרטיות לחברות ישראליות הפועלות או מתכננות לפעול בשווקי אפריקה:

1. אסטרטגיית התמחות ובידול

חברות ישראליות צריכות לזהות תחומי נישה שבהם יש להן יתרון ייחודי ולהתמקד בהם, במקום להתחרות ישירות עם תאגידים אירופאיים גדולים. לדוגמה, במקום להתמודד על פרויקטים גדולים של תשתיות מים, כדאי להתמקד בפתרונות ניטור ובקרה חכמים למערכות קיימות.

2. שותפויות אסטרטגיות תלת-צדדיות

מומלץ לפתח מודלים של שיתוף פעולה משולש: חברות ישראליות, שותפים אירופאים וגורמים מקומיים באפריקה. מודל זה מאפשר לנצל את המימון והגישה לשוק של השותף האירופי, את הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית, ואת הידע המקומי והגישה לשוק של השותף האפריקאי.

3. התאמה לסטנדרטים האירופאיים

חברות ישראליות צריכות להשקיע בהתאמת המוצרים והשירותים שלהן לסטנדרטים האירופאיים שיאומצו באפריקה במסגרת ההסכם. זה יאפשר להן לא רק להתחרות בשוק האפריקאי אלא גם לשפר את הגישה לשוק האירופי עצמו.

4. מיקוד גיאוגרפי

במקום לנסות לפעול בכל רחבי היבשת, כדאי להתמקד במדינות אפריקאיות ספציפיות שבהן יש לישראל יחסים דיפלומטיים וכלכליים חזקים, ולהעמיק את הנוכחות בהן. מדינות כמו קניה, אתיופיה, גאנה, רואנדה וחוף השנהב מציעות הזדמנויות משמעותיות לחברות ישראליות.

5. פיתוח מנגנוני מימון ייעודיים

חברות ישראליות יכולות לפנות לגופים כמו הסוכנות הישראלית לסיוע בינלאומי (מש״ב), אשרא – החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, ומרכז הסחר הבינלאומי, לקבלת תמיכה במימון פרויקטים באפריקה. בנוסף, כדאי לבחון אפשרויות שיתוף פעולה עם בנקי פיתוח אירופאיים ואפריקאיים.

מבט לעתיד: הזדמנויות חדשות וכיוונים לפיתוח

הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לאפריקה יוצר מציאות חדשה, אך גם פותח אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה וצמיחה. בשנים הקרובות, אנו צפויים לראות:

• צמיחה מואצת בהיקף ההשקעות באפריקה, במיוחד בתחומי התשתיות והאנרגיה המתחדשת
• התפתחות מהירה של שווקים ויצירת מעמד ביניים צרכני גדול יותר במדינות אפריקאיות
• אימוץ מואץ של טכנולוגיות חדשות, במיוחד בתחומי החקלאות, הבריאות והפיננסים
• התגבשות שרשראות ערך אזוריות והשתלבות של תעשיות אפריקאיות בכלכלה העולמית

עבור ישראל, זוהי הזדמנות לבנות מחדש את האסטרטגיה הכלכלית שלה ביחס לאפריקה, מתוך ראייה ארוכת טווח ודגש על פיתוח שותפויות וקשרים עמוקים. מעבר לאינטרסים הכלכליים המיידיים, יחסים חזקים עם מדינות אפריקה מהווים נכס אסטרטגי חשוב לישראל גם בזירה הדיפלומטית הבינלאומית.

בAfrica Climate, אנו עוקבים באופן שוטף אחר ההתפתחויות הכלכליות והפוליטיות ביבשת אפריקה, ומספקים ניתוח וייעוץ לגורמים ישראליים המעוניינים לפעול באזור.

סיכום

הסכם הסחר החדש בין האיחוד האירופי למדינות אפריקה מסמן שינוי משמעותי ביחסים הכלכליים בין היבשות ויוצר אתגרים והזדמנויות חדשים עבור ישראל. מחד, ההסכם מגביר את התחרות בשווקים האפריקאיים ומעניק יתרונות לחברות אירופאיות. מאידך, הוא פותח אפשרויות חדשות לשותפויות, מימון פרויקטים ושילוב בשרשראות ערך אזוריות.

חברות ישראליות יכולות להצליח בסביבה החדשה אם יתמקדו ביתרונותיהן היחסיים, יפתחו שותפויות אסטרטגיות ויתאימו את האסטרטגיות שלהן למציאות החדשה. במיוחד בתחומים כמו חקלאות מתקדמת, טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ופתרונות דיגיטליים, יש לישראל הרבה מה להציע לשוק האפריקאי המתפתח.

אנו ב-Africa Climate מאמינים כי עתיד היחסים הכלכליים בין ישראל לאפריקה טומן בחובו פוטנציאל עצום, וכי הסכם הסחר החדש, למרות האתגרים שהוא מציב, מספק הזדמנות לבניית שותפויות ארוכות טווח ופיתוח כלכלי משותף. אנו מזמינים אתכם להמשיך ולעקוב אחר הניתוחים והתובנות שלנו בנושא זה ובנושאים נוספים הקשורים ליחסי ישראל-אפריקה.

The post הסכם סחר חדש בין מדינות אפריקה ואיחוד אירופי – מה זה משנה לישראל? appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.