אפריקה נמצאת בעשור האחרון בעיצומה של מהפכה טכנולוגית וחדשנית, המציעה הזדמנויות עסקיות חסרות תקדים. ארז פישלר, יזם ישראלי בעל שם עולמי, זיהה את הפוטנציאל העצום הטמון ביבשת והפך לאחד המובילים בתחום הטכנולוגיה והיזמות באפריקה. באמצעות גישה חדשנית המשלבת בין ידע טכנולוגי ישראלי לבין הבנה עמוקה של הצרכים והאתגרים המקומיים, פישלר מחולל שינוי משמעותי ביבשת האפריקאית.

במאמר זה נסקור את פעילותו של ארז פישלר באפריקה, את האתגרים וההזדמנויות הטכנולוגיות הקיימות ביבשת, ואת האופן שבו יזמים וחברות ישראליות יכולים להשתלב בשוק המתפתח הזה. נבחן את המגמות המעצבות את עתיד היבשת ואת התרומה המשמעותית של פישלר לקידום חדשנות טכנולוגית וצמיחה כלכלית באפריקה.

ארז פישלר: חזון ופעילות באפריקה

ארז פישלר, שנחשב לאחד היזמים המובילים בתחום הטכנולוגיה והקיימות באפריקה, פיתח גישה ייחודית המתמקדת בפתרונות טכנולוגיים המותאמים לצרכים המקומיים. עם רקע עשיר בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה המתחדשת והיזמות החברתית, פישלר מביא ניסיון וידע רב-תחומי לפעילותו ביבשת.

החזון של פישלר מתבסס על האמונה כי טכנולוגיה מתקדמת, כאשר היא מותאמת לצרכים המקומיים, יכולה להוות מנוע צמיחה משמעותי עבור הכלכלות המתפתחות של אפריקה. במקום להעתיק מודלים מערביים, הגישה שלו מדגישה את חשיבות ההקשבה לקהילות המקומיות והבנת הצרכים הייחודיים שלהן, תוך שילוב הידע והחדשנות הטכנולוגית הישראלית.

בהמשרדים החדשים של ארז פישלר, אשר נחנכו לאחרונה, ניתן לראות את המחויבות העמוקה שלו לקידום היזמות והחדשנות באפריקה. המשרדים משמשים כמרכז פעילות המחבר בין יזמים ישראלים לבין הזדמנויות עסקיות באפריקה, ומהווים מוקד לשיתופי פעולה ולהחלפת ידע בין שתי היבשות.

האתגרים הטכנולוגיים באפריקה וכיצד ארז פישלר מתמודד איתם

למרות הפוטנציאל האדיר, אפריקה מתמודדת עם מספר אתגרים משמעותיים בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. הבנת אתגרים אלו היא קריטית עבור יזמים ומשקיעים המעוניינים לפעול ביבשת.

תשתיות מוגבלות

אחד האתגרים המרכזיים באפריקה הוא מחסור בתשתיות בסיסיות כמו חשמל ותקשורת. במדינות רבות, רק כ-40% מהאוכלוסייה מחוברת לרשת החשמל, וגם באזורים מחוברים ישנן הפסקות חשמל תכופות. כמו כן, למרות הצמיחה המהירה בתחום התקשורת, עדיין קיימים פערים משמעותיים בנגישות לאינטרנט מהיר ואמין.

ארז פישלר מתמודד עם אתגר זה באמצעות השקעה בפתרונות אנרגיה מתחדשת ומבוזרת, כמו מערכות סולאריות קטנות ורשתות מיקרו-גריד. פתרונות אלה מאפשרים לקהילות מרוחקות לקבל גישה לחשמל אמין ללא תלות ברשת הלאומית. בנוסף, פישלר מקדם פתרונות תקשורת חלופיים, כמו רשתות סלולריות מקומיות וטכנולוגיות לשידור אינטרנט לאזורים מרוחקים.

מחסור בהון אנושי מיומן

אתגר נוסף הוא המחסור באנשי מקצוע מיומנים בתחומי הטכנולוגיה. למרות שאפריקה היא היבשת הצעירה ביותר מבחינה דמוגרפית, עם למעלה מ-60% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 25, מערכות החינוך במדינות רבות אינן מספקות הכשרה מספקת בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM).

לצורך התמודדות עם אתגר זה, פישלר הקים מספר תוכניות הכשרה והאצה, המיועדות לפתח את היכולות הטכנולוגיות והיזמיות של צעירים אפריקאים. תוכניות אלו משלבות למידה מקוונת, חונכות אישית ופרויקטים מעשיים, ומאפשרות לצעירים מוכשרים לרכוש מיומנויות רלוונטיות ולהשתלב בתעשיית הטכנולוגיה.

אקוסיסטם יזמי מתפתח

למרות הצמיחה המהירה במספר מרכזי החדשנות והחברות הסטארט-אפ באפריקה, האקוסיסטם היזמי עדיין נמצא בשלבי התפתחות. במדינות רבות חסרות רשתות תמיכה מספקות, מנטורים מנוסים ותרבות יזמית מבוססת.

ארז פישלר פועל באופן פעיל לחיזוק האקוסיסטם היזמי באמצעות השקעה במרכזי חדשנות, ארגון אירועי נטוורקינג וסדנאות, ויצירת קשרים בין יזמים אפריקאים לבין משקיעים ומנטורים מישראל ומהעולם. כפי שניתן לקרוא בארז פישלר כתבה בחדשות אלקטרוניקה והייטק, גישתו המשלבת בין טכנולוגיה ישראלית וידע מקומי מייצרת מודלים חדשניים של שיתוף פעולה.

הזדמנויות טכנולוגיות באפריקה: תחומי הפעילות של ארז פישלר

לצד האתגרים, אפריקה מציעה הזדמנויות עסקיות וטכנולוגיות עצומות. ארז פישלר זיהה מספר תחומים מרכזיים שבהם הטכנולוגיה יכולה להביא לשינוי משמעותי ביבשת, והוא משקיע בהם באופן אסטרטגי.

אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות נקיות

אפריקה ניחנת במשאבי אנרגיה מתחדשת עצומים, עם פוטנציאל עצום לאנרגיה סולארית, רוח והידרואלקטרית. ארז פישלר השקיע במספר פרויקטים בתחום זה, כולל מערכות סולאריות קטנות לבתים ועסקים, רשתות מיקרו-גריד לכפרים מרוחקים, וטכנולוגיות לאגירת אנרגיה.

אחד הפרויקטים המובילים שלו הוא פיתוח פלטפורמה המאפשרת תשלום גמיש עבור שימוש במערכות סולאריות ביתיות (pay-as-you-go), המאפשרת למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה לקבל גישה לחשמל נקי ואמין ללא צורך בהשקעה ראשונית גבוהה.

חקלאות חכמה וטכנולוגיות מים

החקלאות היא מקור פרנסה מרכזי עבור רוב האוכלוסייה באפריקה, אך היא סובלת מפריון נמוך ופגיעות לשינויי אקלים. פישלר מקדם פתרונות חקלאות חכמה המותאמים לתנאים המקומיים, כולל מערכות השקיה חסכוניות, חיישנים לניטור תנאי קרקע ומזג אוויר, ופלטפורמות דיגיטליות המספקות לחקלאים מידע וייעוץ בזמן אמת.

בנוסף, פישלר משקיע בטכנולוגיות מים, כולל מערכות לטיהור מים, התפלה בקנה מידה קטן, ומערכות לאיסוף וניהול מי גשמים. פתרונות אלה מסייעים להתמודד עם מחסור במים נקיים, אתגר מרכזי במדינות אפריקאיות רבות.

פינטק ותשלומים דיגיטליים

אפריקה מובילה בעולם באימוץ תשלומים דיגיטליים ושירותים פיננסיים מבוססי מובייל, עם פלטפורמות כמו M-Pesa שהפכו למודל עולמי. ארז פישלר זיהה את הפוטנציאל בתחום זה והשקיע במספר יוזמות פינטק המיועדות להגביר את הנגישות לשירותים פיננסיים.

אחד הפרויקטים המרכזיים שלו הוא פיתוח פלטפורמה המאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי בהתבסס על היסטוריית המכירות והתשלומים הדיגיטליים שלהם. פתרון זה מתגבר על מחסור בהיסטוריית אשראי פורמלית, אחד החסמים המרכזיים לקבלת הלוואות במדינות אפריקאיות רבות.

שיתופי פעולה וחיבורים בין ישראל לאפריקה

אחד התחומים שבהם ארז פישלר בולט במיוחד הוא יצירת גשרים וחיבורים בין האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי לבין השווקים המתפתחים באפריקה. פישלר מאמין כי יש התאמה טבעית בין החדשנות והיזמות הישראלית לבין הצרכים והאתגרים האפריקאים.

העברת ידע וטכנולוגיה

פישלר פיתח מודל ייחודי להעברת ידע וטכנולוגיה מישראל לאפריקה, המתבסס על הבנה עמוקה של השוק המקומי והתאמת הפתרונות לצרכים הספציפיים. במקום להעתיק פתרונות "כפי שהם", המודל מדגיש את חשיבות ההתאמה המקומית והשיתוף עם שותפים מקומיים.

דוגמה מוצלחת לכך היא פרויקט שבו טכנולוגיה ישראלית לטיהור מים הותאמה לתנאים המקומיים באמצעות שיתוף פעולה עם מהנדסים ויזמים מקומיים. הפרויקט לא רק סיפק פתרון אפקטיבי למחסור במים נקיים, אלא גם יצר הזדמנויות תעסוקה ופיתח יכולות מקומיות.

תוכניות האצה וחממות טכנולוגיות

פישלר הקים מספר תוכניות האצה וחממות טכנולוגיות במדינות אפריקאיות שונות, המיועדות לתמוך ביזמים מקומיים ולחבר אותם לידע, משאבים ומשקיעים מישראל ומהעולם. תוכניות אלו מספקות מנטורינג, הכשרה טכנית ועסקית, גישה למימון, ותמיכה בפיתוח מוצרים ובכניסה לשוק.

אחת התוכניות המובילות היא "Africa-Israel Innovation Bridge", המחברת בין סטארט-אפים אפריקאים לבין משקיעים ומנטורים ישראלים. התוכנית כבר תמכה ביותר מ-50 סטארט-אפים בתחומים כמו חקלאות חכמה, אנרגיה מתחדשת ופינטק, וסייעה להם לגייס למעלה מ-10 מיליון דולר.

אסטרטגיות להצלחה בשוק האפריקאי: לקחים מהניסיון של ארז פישלר

מניסיונו העשיר של ארז פישלר בשוק האפריקאי, ניתן לחלץ מספר אסטרטגיות מפתח שיכולות לסייע ליזמים וחברות ישראליות המעוניינים לפעול ביבשת.

התאמה מקומית ופתרונות "גרסה אפריקאית"

אחד הלקחים המרכזיים שפישלר מדגיש הוא חשיבות ההתאמה המקומית. במקום להעתיק מודלים עסקיים וטכנולוגיים שהצליחו בשווקים מערביים, יש לפתח "גרסה אפריקאית" המתחשבת בתנאים, בצרכים ובמשאבים המקומיים.

"יזמים ישראלים רבים טועים כשהם מנסים להביא את הפתרונות שלהם לאפריקה בדיוק כפי שהם," מסביר פישלר. "ההצלחה תלויה ביכולת להקשיב לשוק המקומי, להבין את הצרכים האמיתיים, ולהתאים את המוצר או השירות בהתאם."

שותפויות מקומיות ובניית אמון

שותפויות עם גורמים מקומיים הן מרכיב קריטי בהצלחה באפריקה. שותפים מקומיים לא רק מספקים הבנה של השוק והתרבות המקומית, אלא גם מסייעים בניווט הבירוקרטיה, ביצירת קשרים עם לקוחות פוטנציאליים ובבניית אמון.

פישלר מדגיש את חשיבות בניית מערכות יחסים ארוכות טווח המבוססות על אמון הדדי וערך משותף. "באפריקה, עסקים הם קודם כל עניין של יחסים אישיים," הוא מסביר. "השקעה בבניית יחסי אמון היא לא רק השקעה מוסרית, אלא גם אסטרטגיה עסקית חכמה."

מודלים עסקיים חדשניים וגמישים

האתגרים הייחודיים של השוק האפריקאי מחייבים חשיבה מחדש על מודלים עסקיים מסורתיים. פישלר מקדם מודלים עסקיים חדשניים המותאמים לתנאי השוק המקומי, כגון מודלים של "תשלום ככל היכולת" (pay-as-you-go), מיקרו-תשלומים, ומודלים מבוססי קהילה.

דוגמה לכך היא המודל שפיתח עבור מערכות סולאריות ביתיות, המאפשר ללקוחות לשלם באמצעות מיקרו-תשלומים יומיים או שבועיים דרך הטלפון הנייד שלהם. מודל זה הפך את האנרגיה הסולארית לנגישה גם עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, והביא להרחבה משמעותית של השוק.

סיכום

ארז פישלר מייצג דור חדש של יזמים וחדשנים שמזהים את הפוטנציאל העצום הטמון באפריקה ופועלים לממש אותו. באמצעות גישה המשלבת בין טכנולוגיה ישראלית מתקדמת לבין הבנה עמוקה של הצרכים והאתגרים המקומיים, פישלר מחולל שינוי משמעותי ביבשת ומסייע לבנות עתיד טכנולוגי מתקדם ובר-קיימא.

הסיפור של פישלר מדגים את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה בין ישראל לאפריקה, ואת האופן שבו טכנולוגיה וחדשנות יכולות לשמש ככלים לפיתוח כלכלי וחברתי. עבור יזמים ומשקיעים ישראלים, אפריקה מציעה לא רק הזדמנויות עסקיות מרתקות, אלא גם הזדמנות לייצר השפעה חיובית ומשמעותית.

כפי שפישלר עצמו אומר: "ההצלחה העסקית באפריקה אינה נמדדת רק ברווחים, אלא גם בהשפעה החיובית שאנחנו מייצרים עבור הקהילות המקומיות. הטכנולוגיה היא רק אמצעי – המטרה האמיתית היא לשפר את חייהם של אנשים ולסייע ליבשת לממש את הפוטנציאל האדיר שלה."

לסיכום, הניסיון והידע של ארז פישלר מספקים תובנות יקרות ערך עבור כל מי שמעוניין לפעול בשוק האפריקאי. בעידן של שינויים גלובליים מהירים, אפריקה מציבה את עצמה כמוקד חדשנות וצמיחה, והחיבור בין הטכנולוגיה הישראלית לבין ההזדמנויות באפריקה צפוי להניב פירות משמעותיים בשנים הקרובות.

The post ארז פישלר – טכנולוגיה ויזמות באפריקה appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.

מאת: שמואל שי יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם.

חתימה אפשרית של הסכם שלום בין ערב הסעודית לישראל במסגרת הסכמי אברהם צפויה לייצר מהלך אסטרטגי רחב, שבו סעודיה תמלא תפקיד של גשר מרכזי המחבר בין ישראל, מדינות המפרץ, אסיה ואפריקה. יורש העצר מוחמד בן סלמן מציב בחזונו יעד ברור: להפוך את הממלכה למוקד אזורי של פיתוח טכנולוגי בתחומים הקריטיים ביותר לביטחון התזונתי של העולם  מים וחקלאות מתקדמת.

המציאות האקלימית מחייבת פתרונות דחופים. מדינות רבות באזור, מאיראן ועד פקיסטן, מתמודדות עם מצוקת מים חריפה: בצד אחד שיטפונות עזים ההורסים תשתיות, ובצד אחר בצורות ממושכות ההופכות אזורים שלמים לבלתי ראויים לחקלאות. המצב באפגניסטן, עיראק והודו מחדד את האתגר  כיצד לבנות מערכות מים עמידות, שמסוגלות להבטיח אספקה רציפה ואיזון בין קיצוניות אקלימית לתצרוכת גוברת.

כאן נכנסת סעודיה לתמונה. באמצעות יכולות פיננסיות אדירות ושאיפה להובלה אזורית, היא יכולה לממן ולהוביל פרויקטים אזוריים רחבי היקף בתחום ההתפלה, פיתוח תשתיות השקיה חכמות וניהול מים מתקדם. ישראל, מצידה, מביאה את הידע והטכנולוגיות המובילות בעולם בתחומי התפלת מים, חקלאות מדברית, מערכות השקיה מדויקות וניהול משק מים. השילוב בין עוצמת ההון הסעודי לחדשנות הישראלית יוכל לייצר מענה אזורי ועולמי לסוגיות קריטיות של ביטחון מים ותזונה.

החזון של בן סלמן הוא שסעודיה לא תהיה רק "יצואנית נפט", אלא גם מנהיגה גלובלית בתחומי ביטחון תזונתי. על ידי ייזום מערכות מים מתקדמות שיוקמו בסעודיה ומשם יורחבו למדינות אחרות, הממלכה תוכל לסייע באופן ישיר לשיקום מערכות מים ולהבטחת אספקת מזון יציבה במדינות מוכות משבר. בכך היא גם מחזקת את מעמדה בזירה הבינלאומית וגם מציבה את ישראל כשותפה אסטרטגית מרכזית.

בסיכומו של דבר, שיתוף פעולה סעודי ישראלי בתחומי מים וחקלאות מתקדמת יהפוך את סעודיה לצינור מרכזי של פיתוחים טכנולוגיים וכלכליים עבור המפרץ, אסיה ואפריקה. מהלך זה יבסס את מעמדו של מוחמד בן סלמן כדמות מובילה בזירה האזורית והעולמית, ויחזק את ישראל כשותפה הטבעית לפתרון בעיות גלובליות  מהלך שמבטיח גם יציבות פוליטית וגם שגשוג כלכלי

The post ערב הסעודית כגשר מרכזי בין ישראל למדינות המפרץ, אסיה ואפריקה בתחומי מים, השקיה וחקלאות מתקדמת. appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.

דוח מזג האוויר העולמי: ההשלכות של העלייה בטמפרטורה על חקלאות ביבשת אפריקה

דוח מזג האוויר העולמי האחרון מעלה תמונה מדאיגה: הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה ב-1.4 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי. נתון זה מצביע על התקדמות משמעותית לעבר סף ה-1.5 מעלות שמדענים מזהירים שיוביל להשלכות אקלימיות בלתי הפיכות. יבשת אפריקה, שאחראית על פחות מ-4% מפליטות גזי החממה העולמיות, נושאת בנטל כבד של השינויים האקלימיים הללו, במיוחד בתחום החקלאות.

ארגון אפריקה קליימט, המתמחה במחקר וביישום פתרונות לשינויי האקלים באפריקה, מדגיש כי ההתחממות מאיימת על מקור המחיה של כ-60% מהאוכלוסייה ביבשת, התלויה בחקלאות. הארגון מוביל יוזמות להעלאת המודעות ולפיתוח אסטרטגיות הסתגלות יעילות בקרב קהילות חקלאיות.

עליית הטמפרטורה ב-1.4 מעלות כבר גורמת לשינויים דרמטיים בדפוסי מזג האוויר באפריקה: בצורות תכופות יותר, גלי חום קיצוניים, שיטפונות פתאומיים ושינויים בלתי צפויים בעונות הגשם. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי ללא התערבות משמעותית, תנובת היבולים העיקריים באפריקה, כולל תירס, אורז ודוחן, עלולה לרדת בכ-20-30% בעשורים הקרובים.

ההשפעה הישירה של שינויי האקלים על החקלאות באפריקה

שינויי האקלים פוגעים בחקלאות האפריקאית במספר דרכים מהותיות. ראשית, הם משנים את תבניות המשקעים המסורתיות שחקלאים הסתמכו עליהן במשך דורות. עונות הגשם הופכות פחות צפויות, עם תקופות יבשות ארוכות יותר המופרעות לעתים על ידי גשמים עזים הגורמים לשיטפונות ולסחף קרקע.

שנית, הטמפרטורות הגבוהות יותר מגבירות את האידוי, מה שמחמיר את המחסור במים באזורים רבים. באתיופיה, למשל, נתונים מראים כי הבצורות הפכו חמורות יותר בעשור האחרון, עם השפעה ישירה על גידול הקפה, אחד מהיצוא החקלאי החשוב ביותר במדינה.

שלישית, הטמפרטורות הגבוהות יותר מרחיבות את התפוצה הגיאוגרפית של מזיקים ומחלות חקלאיות. חרקים כמו תולעת הצבא האפריקאית (Fall Armyworm) התפשטו לאזורים חדשים והפכו לאיום משמעותי על גידולי תירס ביבשת. גלו עוד בנושא | אקלים ושינויי מזג אוויר

הגידולים העיקריים בסיכון בשל שינויי האקלים

בעוד שכל המערכות החקלאיות באפריקה מושפעות במידה מסוימת משינויי האקלים, ישנם גידולים ספציפיים שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד בשל רגישותם לשינויי טמפרטורה ומשקעים:

קפה

קפה הוא אחד הגידולים הרגישים ביותר לשינויי אקלים. באתיופיה, מקום הולדתו של הקפה הערביקה, מדענים מעריכים כי עד שנת 2080, 60% מהשטחים המתאימים כיום לגידול קפה עלולים להפוך לבלתי מתאימים. הטמפרטורות העולות גם מגדילות את הסיכון למזיקים כמו נובר הקפה (Coffee Berry Borer), שכעת מצליח לשרוד בגבהים גבוהים יותר בהם מגדלים קפה איכותי.

קקאו

מערב אפריקה, ובמיוחד חוף השנהב וגאנה, מייצרות כיום כ-70% מהקקאו העולמי. אולם, ההתחממות הגלובלית מאיימת על יכולתן להמשיך בכך. הקקאו דורש אקלים חם ולח עם טמפרטורות יציבות, וכל שינוי קיצוני משפיע על הניבה. מחקרים מראים כי עד 2050, חלק ניכר מהשטחים המשמשים כיום לגידול קקאו יהפכו לפחות מתאימים.

תירס, דוחן וסורגום

גידולי דגנים אלה הם עמוד התווך של הביטחון התזונתי באפריקה. עם זאת, כולם רגישים לבצורת ולחום קיצוני. לפי מחקרים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בחלקים נרחבים של מזרח ודרום אפריקה, יבול התירס צפוי לרדת ב-20-40% עד אמצע המאה.

אורז

באזורים מערב אפריקה כמו ניגריה, מאלי וסנגל, אורז הוא מרכיב תזונתי חשוב. התנאים היבשים יותר והטמפרטורות הגבוהות יותר פוגעים ביבולי האורז, במיוחד בשיטות הגידול המסורתיות התלויות בגשם.

אזורים באפריקה המושפעים ביותר משינויי האקלים

ההשפעות של שינויי האקלים אינן מתפזרות באופן אחיד על פני היבשת. ישנם אזורים שכבר עכשיו מתמודדים עם אתגרים קשים במיוחד:

אזור הסאהל

רצועה זו המשתרעת לאורך דרום מדבר סהרה, הכוללת מדינות כמו מאלי, ניג'ר, צ'אד וסודן, נמצאת בקו החזית של שינויי האקלים. הסאהל חווה בצורות ממושכות יותר ותכופות יותר, המאיימות על אורח החיים הפסטורלי המסורתי ועל חקלאות הקיום. התפשטות המדבר (דסרטיפיקציה) מצמצמת את השטחים הראויים לחקלאות ולמרעה.

קרן אפריקה

אתיופיה, סומליה, ג'יבוטי וחלקים מקניה סובלים מבצורות חוזרות ונשנות. הבצורת האחרונה בקרן אפריקה, שהחלה בשנת 2020, הייתה אחת החמורות ביותר בעשורים האחרונים, והשפיעה על יותר מ-20 מיליון איש. החקלאות באזור זה נפגעה קשות, עם אובדן גידולים ותמותת בעלי חיים.

דרום אפריקה ונמיביה

דרום אפריקה, שהיא יצרנית חקלאית מרכזית ביבשת, חווה גם היא תנאי בצורת חמורים יותר, במיוחד בקייפ המערבי ובצפון המדינה. נמיביה, שכבר עכשיו היא אחת המדינות היבשות ביותר באפריקה, חווה התחממות מהירה במיוחד, עם טמפרטורות העולות בקצב של כמעט פי שניים מהממוצע העולמי.

אסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים בחקלאות האפריקאית

למרות האתגרים הקשים, ישנן התפתחויות מעודדות באסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים בחקלאות האפריקאית. אפריקה קליימט מובילה מספר יוזמות בתחום זה, המשלבות ידע מסורתי עם טכנולוגיות מתקדמות:

פיתוח וטיפוח זנים עמידים

חוקרים באפריקה עובדים על פיתוח זנים חדשים של גידולים המותאמים לתנאי בצורת, חום וטמפרטורות קיצוניות. לדוגמה, בקניה, חוקרים פיתחו זני תירס עמידים לבצורת שיכולים לשרוד עם פחות מים. באתיופיה, ישנן יוזמות לטיפוח זני קפה העמידים יותר לחום ולמחלות.

שיטות השקיה חסכוניות במים

עם הלחץ הגובר על משאבי המים, יש חשיבות קריטית לאימוץ שיטות השקיה יעילות יותר. טכנולוגיות כמו טפטפות, השקיה תת-קרקעית, ואיסוף מי גשמים מיושמות בהצלחה במדינות רבות. בסנגל, למשל, מערכות טפטפות פשוטות ומבוססות אנרגיה סולארית הגדילו את יבולי הירקות ב-30-60%, תוך שימוש בפחות מים.

חקלאות אגרו-אקולוגית

גישה זו משלבת ידע חקלאי מסורתי עם עקרונות אקולוגיים מודרניים. דוגמאות כוללות "Zaï" בבורקינה פאסו – שיטה מסורתית של בורות זריעה המאפשרים שימור טוב יותר של מים וחומרים אורגניים. חזרה להתחלה – אפריקה גלובל

גיוון גידולים ושיטות עיבוד משמרות קרקע

חקלאים רבים עוברים לגישות של גיוון גידולים, המפחיתות את הסיכון של כשל מוחלט בגידול אחד. בנוסף, שיטות כמו אי-פליחה ושימוש בחיפוי קרקע עוזרות לשמר לחות בקרקע ולמנוע סחף.

מערכות התראה מוקדמת

טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות כיום לספק לחקלאים תחזיות מזג אוויר מדויקות יותר, המסייעות להם לתכנן את הזריעה והקציר. בגאנה, שירות הודעות טקסט מספק לחקלאים תחזיות מזג אוויר ועצות לגבי זמני זריעה אופטימליים.

ביטוח מזג אוויר מבוסס אינדקס

ביטוחים חדשניים אלה, המבוססים על מדדים אובייקטיביים כמו כמות גשם, מסייעים לחקלאים להתמודד עם הסיכונים הגדלים של שינויי האקלים. בקניה, תוכנית הביטוח "Kilimo Salama" ("חקלאות בטוחה" בסווהילית) מספקת ביטוח לחקלאים קטנים.

השפעת שינויי האקלים על הביטחון התזונתי והמצב הסוציו-אקונומי

האתגרים החקלאיים שנוצרים בעקבות שינויי האקלים מתורגמים ישירות לאתגרי ביטחון תזונתי וסוציו-אקונומי נרחבים יותר:

ביטחון תזונתי

הירידה ביבולים מובילה למחסור במזון ולעליית מחירים, מה שמקשה על אוכלוסיות פגיעות להשיג די מזון. לפי דוחות של האו"ם, כבר כיום יותר מ-250 מיליון איש באפריקה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, ומספר זה עלול לגדול ל-350 מיליון עד 2050 אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

הגירה כפרית-עירונית ומעבר מאולץ

כאשר החקלאות הופכת פחות אמינה כמקור פרנסה, רבים נאלצים להגר מאזורים כפריים לערים, מה שמגביר את הלחצים על התשתיות העירוניות. לפי מחקרים, עד 2050, שינויי האקלים עלולים לגרום להגירה של יותר מ-85 מיליון איש בתוך אפריקה.

סכסוכים על משאבים

המחסור הגובר במשאבים כמו מים וקרקע ראויה לחקלאות מחמיר את הסכסוכים בין קהילות, במיוחד בין חקלאים לרועי צאן. באזורים כמו אגם צ'אד, שהתכווץ ב-90% מאז שנות ה-60, המתחים בין קבוצות שונות גברו בשל המחסור במים.

יוזמות בינלאומיות ומקומיות להתמודדות עם שינויי האקלים בחקלאות האפריקאית

מגוון רחב של יוזמות עובדות כדי לתמוך בחקלאות האפריקאית מול אתגרי שינויי האקלים:

היוזמה לחקלאות חכמת-אקלים באפריקה (ACSA)

יוזמה זו, שהושקה על ידי האיחוד האפריקאי, מטרתה לסייע ל-25 מיליון משקי בית חקלאיים לאמץ שיטות חקלאות חכמות-אקלים עד 2025. היא כוללת מרכיבים של בניית יכולות, שיתוף ידע וגישה לטכנולוגיות חדשות.

תוכנית ההסתגלות האפריקאית (AAP)

תוכנית זו, הממומנת בחלקה על ידי האו"ם, עובדת עם ממשלות אפריקאיות כדי לשלב אסטרטגיות הסתגלות לשינויי אקלים בתוכניות הפיתוח הלאומיות שלהן, עם דגש מיוחד על חקלאות.

יוזמות של ארגונים לא-ממשלתיים

ארגונים כמו אפריקה קליימט עובדים ישירות עם קהילות חקלאיות כדי לבנות חוסן לשינויי אקלים. העבודה כוללת הדרכה בשיטות חקלאות בת-קיימא, תמיכה בגישה לשווקים, ועזרה בהשגת מימון לטכנולוגיות חדשות.

שיתופי פעולה מחקריים

מוסדות מחקר חקלאי באפריקה, בשיתוף עם שותפים בינלאומיים, עובדים על פיתוח פתרונות טכנולוגיים וגנטיים לאתגרי שינויי האקלים. דוגמה בולטת היא המכון הבינלאומי למחקר גידולים באזורים טרופיים-חצי יבשים (ICRISAT), שמפתח זנים עמידים לבצורת של דוחן וסורגום.

המקרה של אתיופיה: חוסן חקלאי מול משבר האקלים

אתיופיה מציגה דוגמה מעניינת לאתגרים ולפתרונות האפשריים בהתמודדות עם שינויי האקלים בחקלאות:

המדינה, שכלכלתה תלויה מאוד בחקלאות (כ-40% מהתמ"ג ו-80% מהתעסוקה), חוותה בעשורים האחרונים מספר בצורות חמורות. עם זאת, בשנים האחרונות היא השקיעה רבות באסטרטגיות הסתגלות:

• תוכנית הרשת לביטחון יצרני (PSNP), שמספקת תמיכה למשקי בית פגיעים תמורת עבודה בפרויקטים של שימור קרקע ומים.
• השקעה במערכות השקיה בקנה מידה קטן ובינוני, שהגדילו את השטח המושקה פי שלושה מאז שנת 2000.
• שימור אגרו-ביולוגי של זני קפה מקומיים, שעשויים להכיל גנים בעלי עמידות לתנאים משתנים.
• אגרו-יערנות, שמשלבת גידול עצים עם גידולים חקלאיים, מה שמשפר את פוריות הקרקע ומספק צל לגידולים רגישים.

המאמצים הללו מראים תוצאות חיוביות, עם עלייה ביבולים ושיפור בביטחון התזונתי באזורים מסוימים, למרות הקשיים המתמשכים.

הזדמנויות והבטחות: טכנולוגיות חדשות ופתרונות לשינויי אקלים בחקלאות

למרות האתגרים, ישנן גם הזדמנויות רבות בחקלאות האפריקאית בעידן של שינויי אקלים:

חקלאות מדייקת

טכנולוגיות חקלאות מדייקת, כולל חישה מרחוק, דימות לוויני ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), מתחילות להיות מיושמות באפריקה. הן מאפשרות ניטור טוב יותר של מצב הגידולים, תנאי הקרקע ומשאבי המים, מה שמוביל להחלטות חקלאיות מושכלות יותר.

אנרגיות מתחדשות

אנרגיה סולארית, במיוחד, מציעה הזדמנויות גדולות לחקלאות אפריקאית. משאבות מים מופעלות באנרגיה סולארית, למשל, מאפשרות השקיה גם באזורים ללא חיבור לרשת החשמל.

טכנולוגיות דיגיטליות

טלפונים ניידים ואפליקציות מותאמות מאפשרים לחקלאים לקבל מידע חיוני על מזג האוויר, מחירי שוק ושיטות חקלאיות מיטביות. בקניה, למשל, פלטפורמת iCow מספקת לחקלאים עצות מותאמות אישית דרך הודעות טקסט.

סיכום

דוח מזג האוויר העולמי המציג עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס מהווה אתגר משמעותי לחקלאות האפריקאית. ההשלכות כבר מורגשות בירידה ביבולים, שינויים בדפוסי המשקעים, והתפשטות מזיקים ומחלות לאזורים חדשים. גידולים כמו קפה, קקאו ותירס נמצאים בסיכון מיוחד, ואיתם הביטחון התזונתי והכלכלי של מיליוני אנשים.

עם זאת, ישנן סיבות לאופטימיות זהירה. אסטרטגיות הסתגלות חדשניות, משילוב ידע מסורתי ועד טכנולוגיות מתקדמות, מראות תוצאות מבטיחות. ארגונים כמו אפריקה קליימט עובדים ללא לאות כדי לתמוך בחקלאים אפריקאים בהתמודדות עם האתגרים הללו, ולבנות חוסן מול המציאות המשתנה.

האתגר של שינויי האקלים והשפעתם על החקלאות האפריקאית הוא עולמי, ודורש תגובה גלובלית. הפחתת פליטות גזי חממה, תמיכה בטכנולוגיות ירוקות, וסיוע למדינות פגיעות להסתגל – כל אלה חיוניים להבטחת ביטחון תזונתי ויציבות באפריקה ומעבר לה.

המאמצים שנעשים כיום יקבעו את עתיד החקלאות האפריקאית ואת יכולתה לספק מזון לאוכלוסייה הגדלה של היבשת. הצעדים שאנו נוקטים היום יעצבו את המציאות של מחר, ויקבעו אם נצליח לבנות מערכת מזון חסינה יותר ובת-קיימא באפריקה, למרות האתגרים של שינויי האקלים.

The post דוח מזג האוויר העולמי: גידול של 1.4 מעלות – השלכות על שטחי החקלאות באפריקה appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.