דוח מזג האוויר העולמי: גידול של 1.4 מעלות – השלכות על שטחי החקלאות באפריקה

אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה — Wed, 06 Aug 2025 10:09:32 +0000

מה שחשוב לדעת

ההתחממות הגלובלית של 1.4 מעלות גורמת לירידה משמעותית של עד 30% בתפוקת הגידולים החקלאיים באפריקה, ומאיימת על הביטחון התזונתי של מיליוני אנשים. מדינות כמו אתיופיה, קניה וגאנה מיישמות פתרונות אדפטיביים כגון זנים עמידים לבצורת, טכניקות חקלאיות חדשניות ושימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לשיפור החוסן החקלאי.

דוח מזג האוויר העולמי: ההשלכות של העלייה בטמפרטורה על חקלאות ביבשת אפריקה

דוח מזג האוויר העולמי האחרון מעלה תמונה מדאיגה: הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה ב-1.4 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי. נתון זה מצביע על התקדמות משמעותית לעבר סף ה-1.5 מעלות שמדענים מזהירים שיוביל להשלכות אקלימיות בלתי הפיכות. יבשת אפריקה, שאחראית על פחות מ-4% מפליטות גזי החממה העולמיות, נושאת בנטל כבד של השינויים האקלימיים הללו, במיוחד בתחום החקלאות.

ארגון אפריקה קליימט, המתמחה במחקר וביישום פתרונות לשינויי האקלים באפריקה, מדגיש כי ההתחממות מאיימת על מקור המחיה של כ-60% מהאוכלוסייה ביבשת, התלויה בחקלאות. הארגון מוביל יוזמות להעלאת המודעות ולפיתוח אסטרטגיות הסתגלות יעילות בקרב קהילות חקלאיות.

עליית הטמפרטורה ב-1.4 מעלות כבר גורמת לשינויים דרמטיים בדפוסי מזג האוויר באפריקה: בצורות תכופות יותר, גלי חום קיצוניים, שיטפונות פתאומיים ושינויים בלתי צפויים בעונות הגשם. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי ללא התערבות משמעותית, תנובת היבולים העיקריים באפריקה, כולל תירס, אורז ודוחן, עלולה לרדת בכ-20-30% בעשורים הקרובים.

ההשפעה הישירה של שינויי האקלים על החקלאות באפריקה

שינויי האקלים פוגעים בחקלאות האפריקאית במספר דרכים מהותיות. ראשית, הם משנים את תבניות המשקעים המסורתיות שחקלאים הסתמכו עליהן במשך דורות. עונות הגשם הופכות פחות צפויות, עם תקופות יבשות ארוכות יותר המופרעות לעתים על ידי גשמים עזים הגורמים לשיטפונות ולסחף קרקע.

נקודת מבט מקצועית

מחקרים שבוצעו על ידי צוות המומחים של אפריקה קליימט מראים כי בחלק מאזורי הסאהל והקרן האפריקאית, עונת הגשם התקצרה בכ-20 יום בהשוואה לעשורים קודמים. שינוי זה מצמצם באופן דרמטי את חלון הזמן האופטימלי לזריעה וגידול יבולים, ומחייב אימוץ של זנים עמידים יותר ושיטות חקלאיות מותאמות לתנאים המשתנים.

שנית, הטמפרטורות הגבוהות יותר מגבירות את האידוי, מה שמחמיר את המחסור במים באזורים רבים. באתיופיה, למשל, נתונים מראים כי הבצורות הפכו חמורות יותר בעשור האחרון, עם השפעה ישירה על גידול הקפה, אחד מהיצוא החקלאי החשוב ביותר במדינה.

שלישית, הטמפרטורות הגבוהות יותר מרחיבות את התפוצה הגיאוגרפית של מזיקים ומחלות חקלאיות. חרקים כמו תולעת הצבא האפריקאית (Fall Armyworm) התפשטו לאזורים חדשים והפכו לאיום משמעותי על גידולי תירס ביבשת. גלו עוד בנושא | אקלים ושינויי מזג אוויר

נתונים חשובים

ירידה של 15-30% בתנובת גידולי מפתח באפריקה עד 2050
60% מהאוכלוסייה האפריקאית תלויה בחקלאות לפרנסתה
התרחבות אזורי המדבר ב-5-8% בצפון אפריקה ובאזור הסאהל
אובדן של 40-80% מהשטחים המתאימים לגידול קפה באתיופיה עד 2080
התפשטות של מזיקים חקלאיים לאזורים חדשים בשיעור של 20-30%

הגידולים העיקריים בסיכון בשל שינויי האקלים

בעוד שכל המערכות החקלאיות באפריקה מושפעות במידה מסוימת משינויי האקלים, ישנם גידולים ספציפיים שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד בשל רגישותם לשינויי טמפרטורה ומשקעים:

קפה

קפה הוא אחד הגידולים הרגישים ביותר לשינויי אקלים. באתיופיה, מקום הולדתו של הקפה הערביקה, מדענים מעריכים כי עד שנת 2080, 60% מהשטחים המתאימים כיום לגידול קפה עלולים להפוך לבלתי מתאימים. הטמפרטורות העולות גם מגדילות את הסיכון למזיקים כמו נובר הקפה (Coffee Berry Borer), שכעת מצליח לשרוד בגבהים גבוהים יותר בהם מגדלים קפה איכותי.

קקאו

מערב אפריקה, ובמיוחד חוף השנהב וגאנה, מייצרות כיום כ-70% מהקקאו העולמי. אולם, ההתחממות הגלובלית מאיימת על יכולתן להמשיך בכך. הקקאו דורש אקלים חם ולח עם טמפרטורות יציבות, וכל שינוי קיצוני משפיע על הניבה. מחקרים מראים כי עד 2050, חלק ניכר מהשטחים המשמשים כיום לגידול קקאו יהפכו לפחות מתאימים.

תירס, דוחן וסורגום

גידולי דגנים אלה הם עמוד התווך של הביטחון התזונתי באפריקה. עם זאת, כולם רגישים לבצורת ולחום קיצוני. לפי מחקרים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בחלקים נרחבים של מזרח ודרום אפריקה, יבול התירס צפוי לרדת ב-20-40% עד אמצע המאה.

אורז

באזורים מערב אפריקה כמו ניגריה, מאלי וסנגל, אורז הוא מרכיב תזונתי חשוב. התנאים היבשים יותר והטמפרטורות הגבוהות יותר פוגעים ביבולי האורז, במיוחד בשיטות הגידול המסורתיות התלויות בגשם.

גידול	אזורים עיקריים	רגישות לשינויי אקלים	ירידה צפויה בתפוקה עד 2050	אסטרטגיות הסתגלות
קפה	אתיופיה, קניה, אוגנדה	גבוהה מאוד	30-60%	מעבר לגבהים גבוהים יותר, פיתוח זנים עמידים, צל חלקי
קקאו	חוף השנהב, גאנה, ניגריה	גבוהה	20-40%	אגרו-יערנות, זנים עמידים, ניהול שיפור הצל
תירס	דרום אפריקה, קניה, זימבבואה	בינונית-גבוהה	15-30%	זנים עמידים לבצורת, שיטות השקיה חסכוניות
דוחן	ניגר, מאלי, בורקינה פאסו	בינונית	10-25%	טכניקות שימור מים, שיטות עיבוד משמרות קרקע
אורז	מדגסקר, ניגריה, סנגל	גבוהה	15-35%	זנים עמידים למליחות ושיטפונות, מערכות ניהול מים משופרות
סורגום	סודן, אתיופיה, ניגריה	נמוכה-בינונית	5-15%	טיפוח זנים מותאמים, ניהול משאבי מים
בטטה	אוגנדה, רואנדה, מלאווי	נמוכה	5-10%	אחסון משופר, זנים עשירים בויטמינים ועמידים

אזורים באפריקה המושפעים ביותר משינויי האקלים

ההשפעות של שינויי האקלים אינן מתפזרות באופן אחיד על פני היבשת. ישנם אזורים שכבר עכשיו מתמודדים עם אתגרים קשים במיוחד:

אזור הסאהל

רצועה זו המשתרעת לאורך דרום מדבר סהרה, הכוללת מדינות כמו מאלי, ניג'ר, צ'אד וסודן, נמצאת בקו החזית של שינויי האקלים. הסאהל חווה בצורות ממושכות יותר ותכופות יותר, המאיימות על אורח החיים הפסטורלי המסורתי ועל חקלאות הקיום. התפשטות המדבר (דסרטיפיקציה) מצמצמת את השטחים הראויים לחקלאות ולמרעה.

קרן אפריקה

אתיופיה, סומליה, ג'יבוטי וחלקים מקניה סובלים מבצורות חוזרות ונשנות. הבצורת האחרונה בקרן אפריקה, שהחלה בשנת 2020, הייתה אחת החמורות ביותר בעשורים האחרונים, והשפיעה על יותר מ-20 מיליון איש. החקלאות באזור זה נפגעה קשות, עם אובדן גידולים ותמותת בעלי חיים.

דרום אפריקה ונמיביה

דרום אפריקה, שהיא יצרנית חקלאית מרכזית ביבשת, חווה גם היא תנאי בצורת חמורים יותר, במיוחד בקייפ המערבי ובצפון המדינה. נמיביה, שכבר עכשיו היא אחת המדינות היבשות ביותר באפריקה, חווה התחממות מהירה במיוחד, עם טמפרטורות העולות בקצב של כמעט פי שניים מהממוצע העולמי.

כיצד משפיעה עליית הטמפרטורה העולמית על זמינות המים לחקלאות באפריקה?

עליית הטמפרטורה העולמית של 1.4 מעלות משפיעה באופן דרמטי על זמינות המים לחקלאות באפריקה במספר דרכים. ראשית, הטמפרטורות הגבוהות יותר מגבירות את שיעורי האידוי מהקרקע ומהצמחים (אוופוטרנספירציה), מה שמוביל לאובדן מהיר יותר של מים. נתונים מראים כי בחלקים מסוימים של אפריקה, שיעור האידוי עלה ב-15-20% בעשורים האחרונים. שנית, דפוסי המשקעים הופכים פחות צפויים וקיצוניים יותר – תקופות יבשות ארוכות יותר מתחלפות לעתים בגשמים עזים שגורמים לשיטפונות ולסחף קרקע, מבלי שהמים נאגרים בצורה יעילה. בנוסף, העלייה בטמפרטורות גורמת להפשרה מואצת של קרחונים, כמו אלה על הר קילימנג'רו, שמספקים מים לנהרות ולמערכות השקיה במדינות כמו טנזניה וקניה. לפי מחקרים עדכניים, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, מספר האנשים באפריקה החיים באזורים עם מחסור חמור במים יגדל מ-350 מיליון כיום לכ-600 מיליון עד 2030.

אסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים בחקלאות האפריקאית

למרות האתגרים הקשים, ישנן התפתחויות מעודדות באסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים בחקלאות האפריקאית. אפריקה קליימט מובילה מספר יוזמות בתחום זה, המשלבות ידע מסורתי עם טכנולוגיות מתקדמות:

פיתוח וטיפוח זנים עמידים

חוקרים באפריקה עובדים על פיתוח זנים חדשים של גידולים המותאמים לתנאי בצורת, חום וטמפרטורות קיצוניות. לדוגמה, בקניה, חוקרים פיתחו זני תירס עמידים לבצורת שיכולים לשרוד עם פחות מים. באתיופיה, ישנן יוזמות לטיפוח זני קפה העמידים יותר לחום ולמחלות.

שיטות השקיה חסכוניות במים

עם הלחץ הגובר על משאבי המים, יש חשיבות קריטית לאימוץ שיטות השקיה יעילות יותר. טכנולוגיות כמו טפטפות, השקיה תת-קרקעית, ואיסוף מי גשמים מיושמות בהצלחה במדינות רבות. בסנגל, למשל, מערכות טפטפות פשוטות ומבוססות אנרגיה סולארית הגדילו את יבולי הירקות ב-30-60%, תוך שימוש בפחות מים.

חקלאות אגרו-אקולוגית

גישה זו משלבת ידע חקלאי מסורתי עם עקרונות אקולוגיים מודרניים. דוגמאות כוללות "Zaï" בבורקינה פאסו – שיטה מסורתית של בורות זריעה המאפשרים שימור טוב יותר של מים וחומרים אורגניים. חזרה להתחלה – אפריקה גלובל

גיוון גידולים ושיטות עיבוד משמרות קרקע

חקלאים רבים עוברים לגישות של גיוון גידולים, המפחיתות את הסיכון של כשל מוחלט בגידול אחד. בנוסף, שיטות כמו אי-פליחה ושימוש בחיפוי קרקע עוזרות לשמר לחות בקרקע ולמנוע סחף.

מערכות התראה מוקדמת

טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות כיום לספק לחקלאים תחזיות מזג אוויר מדויקות יותר, המסייעות להם לתכנן את הזריעה והקציר. בגאנה, שירות הודעות טקסט מספק לחקלאים תחזיות מזג אוויר ועצות לגבי זמני זריעה אופטימליים.

ביטוח מזג אוויר מבוסס אינדקס

ביטוחים חדשניים אלה, המבוססים על מדדים אובייקטיביים כמו כמות גשם, מסייעים לחקלאים להתמודד עם הסיכונים הגדלים של שינויי האקלים. בקניה, תוכנית הביטוח "Kilimo Salama" ("חקלאות בטוחה" בסווהילית) מספקת ביטוח לחקלאים קטנים.

אילו טכנולוגיות חדשניות מסייעות לחקלאים באפריקה להתמודד עם שינויי האקלים?

מספר טכנולוגיות חדשניות מסייעות לחקלאים באפריקה להתמודד עם שינויי האקלים. ראשית, טכנולוגיות חישה מרחוק ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) מאפשרות ניטור מדויק של תנאי גידול, לחות קרקע ובריאות הצמחים. פלטפורמות כמו "Digital Green" ו-"Wefarm" מספקות נתונים קריטיים לחקלאים דרך טלפונים ניידים פשוטים. שנית, טכנולוגיות מים מתקדמות כגון אקוופוניקה (שילוב גידול דגים וצמחים במערכת סגורה) והידרופוניקה (גידול צמחים ללא קרקע) מאפשרות ייצור מזון עם שימוש מופחת במים בשיעור של עד 90% בהשוואה לחקלאות מסורתית. שלישית, אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית מנתחות נתוני אקלים, קרקע וצמחים כדי לספק המלצות מותאמות אישית לחקלאים. רביעית, טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, במיוחד משאבות מים סולאריות, מאפשרות השקיה גם באזורים מרוחקים ללא חיבור לרשת החשמל. מעל ל-50,000 משאבות כאלה כבר פועלות באפריקה. חמישית, פיתוחים בביוטכנולוגיה מייצרים זנים עמידים יותר, כמו זני תירס WEMA (Water Efficient Maize for Africa) המציגים עמידות גבוהה יותר לבצורת.

השפעת שינויי האקלים על הביטחון התזונתי והמצב הסוציו-אקונומי

האתגרים החקלאיים שנוצרים בעקבות שינויי האקלים מתורגמים ישירות לאתגרי ביטחון תזונתי וסוציו-אקונומי נרחבים יותר:

ביטחון תזונתי

הירידה ביבולים מובילה למחסור במזון ולעליית מחירים, מה שמקשה על אוכלוסיות פגיעות להשיג די מזון. לפי דוחות של האו"ם, כבר כיום יותר מ-250 מיליון איש באפריקה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, ומספר זה עלול לגדול ל-350 מיליון עד 2050 אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

הגירה כפרית-עירונית ומעבר מאולץ

כאשר החקלאות הופכת פחות אמינה כמקור פרנסה, רבים נאלצים להגר מאזורים כפריים לערים, מה שמגביר את הלחצים על התשתיות העירוניות. לפי מחקרים, עד 2050, שינויי האקלים עלולים לגרום להגירה של יותר מ-85 מיליון איש בתוך אפריקה.

סכסוכים על משאבים

המחסור הגובר במשאבים כמו מים וקרקע ראויה לחקלאות מחמיר את הסכסוכים בין קהילות, במיוחד בין חקלאים לרועי צאן. באזורים כמו אגם צ'אד, שהתכווץ ב-90% מאז שנות ה-60, המתחים בין קבוצות שונות גברו בשל המחסור במים.

מהן ההשלכות הכלכליות של שינויי האקלים על המדינות האפריקאיות התלויות ביצוא חקלאי?

ההשלכות הכלכליות של שינויי האקלים על מדינות אפריקאיות התלויות ביצוא חקלאי הן עמוקות ומרחיקות לכת. ראשית, הירידה בתפוקה החקלאית פוגעת ישירות בהכנסות מיצוא. לדוגמה, אתיופיה, שמייצאת קפה בשווי של כ-1 מיליארד דולר בשנה (המהווה כ-30% מסך היצוא), עלולה לאבד בין 90-170 מיליון דולר בשנה מהכנסות יצוא הקפה עד 2040 בשל ירידה בתפוקה. שנית, התנודתיות הגוברת במחירי הסחורות החקלאיות יוצרת חוסר יציבות כלכלית. בחוף השנהב וגאנה, שמייצאות כ-60% מהקקאו העולמי, שנים של בצורת או גשמים מוגברים גורמות לתנודות חדות בתפוקה ובהכנסות, מה שמקשה על תכנון כלכלי לטווח ארוך. שלישית, הירידה בהכנסות מיצוא מצמצמת את היכולת של ממשלות להשקיע בשירותים ציבוריים חיוניים כמו חינוך ובריאות. רביעית, שינויי האקלים מחריפים את הצורך בהשקעות גדולות בתשתיות חקלאיות עמידות, כגון מערכות השקיה ואחסון, מה שמעמיס על תקציבים ממשלתיים כבר מתוחים. לפי הבנק העולמי, שינויי האקלים עלולים להפחית את הצמיחה הכלכלית במדינות אפריקאיות ב-2-4% בשנה בעשורים הקרובים, מה שעלול להוביל לאובדן מצטבר של יותר מ-50 מיליארד דולר עד 2050.

יוזמות בינלאומיות ומקומיות להתמודדות עם שינויי האקלים בחקלאות האפריקאית

מגוון רחב של יוזמות עובדות כדי לתמוך בחקלאות האפריקאית מול אתגרי שינויי האקלים:

היוזמה לחקלאות חכמת-אקלים באפריקה (ACSA)

יוזמה זו, שהושקה על ידי האיחוד האפריקאי, מטרתה לסייע ל-25 מיליון משקי בית חקלאיים לאמץ שיטות חקלאות חכמות-אקלים עד 2025. היא כוללת מרכיבים של בניית יכולות, שיתוף ידע וגישה לטכנולוגיות חדשות.

תוכנית ההסתגלות האפריקאית (AAP)

תוכנית זו, הממומנת בחלקה על ידי האו"ם, עובדת עם ממשלות אפריקאיות כדי לשלב אסטרטגיות הסתגלות לשינויי אקלים בתוכניות הפיתוח הלאומיות שלהן, עם דגש מיוחד על חקלאות.

יוזמות של ארגונים לא-ממשלתיים

ארגונים כמו אפריקה קליימט עובדים ישירות עם קהילות חקלאיות כדי לבנות חוסן לשינויי אקלים. העבודה כוללת הדרכה בשיטות חקלאות בת-קיימא, תמיכה בגישה לשווקים, ועזרה בהשגת מימון לטכנולוגיות חדשות.

שיתופי פעולה מחקריים

מוסדות מחקר חקלאי באפריקה, בשיתוף עם שותפים בינלאומיים, עובדים על פיתוח פתרונות טכנולוגיים וגנטיים לאתגרי שינויי האקלים. דוגמה בולטת היא המכון הבינלאומי למחקר גידולים באזורים טרופיים-חצי יבשים (ICRISAT), שמפתח זנים עמידים לבצורת של דוחן וסורגום.

כיצד ניתן לשלב ידע מסורתי עם טכנולוגיות חדשות בחקלאות אפריקאית?

שילוב הידע המסורתי עם טכנולוגיות חדשות בחקלאות האפריקאית מהווה אסטרטגיה מבטיחה להתמודדות עם שינויי האקלים. החקלאים האפריקאים פיתחו לאורך דורות שיטות מותאמות לתנאים המקומיים שיכולות להיות רלוונטיות מאוד גם כיום. לדוגמה, בבורקינה פאסו, השיטה המסורתית "זאי" (Zaï) כוללת חפירת בורות קטנים לאיסוף מי גשמים וחומר אורגני. כיום, השיטה הזו משתלבת עם טכנולוגיות לווייניות לחיזוי מזג אוויר, המאפשרות לחקלאים לתזמן טוב יותר את היישום שלה. במלאווי, שיטות מסורתיות של גידול מעורב (intercropping) משתלבות עם זנים חדשים שפותחו באמצעות טכניקות טיפוח מתקדמות. ארגוני פיתוח כמו אפריקה קליימט מקדמים גישה של "חדשנות פתוחה" המערבת את החקלאים בפיתוח הטכנולוגיות ומתאימה אותן לידע והפרקטיקות המקומיות. תוכניות "חקלאי-לחקלאי" מאפשרות העברת ידע בצורה אפקטיבית, כאשר חקלאים מובילים מלמדים אחרים כיצד לשלב טכנולוגיות חדשות בשיטות המסורתיות. מחקרים מראים כי פרויקטים המשלבים ידע מסורתי עם טכנולוגיות חדשות מציגים שיעורי אימוץ גבוהים יותר ותוצאות טובות יותר מאשר אלו המתבססים רק על פתרונות טכנולוגיים חיצוניים.

המקרה של אתיופיה: חוסן חקלאי מול משבר האקלים

אתיופיה מציגה דוגמה מעניינת לאתגרים ולפתרונות האפשריים בהתמודדות עם שינויי האקלים בחקלאות:

המדינה, שכלכלתה תלויה מאוד בחקלאות (כ-40% מהתמ"ג ו-80% מהתעסוקה), חוותה בעשורים האחרונים מספר בצורות חמורות. עם זאת, בשנים האחרונות היא השקיעה רבות באסטרטגיות הסתגלות:

תוכנית הרשת לביטחון יצרני (PSNP), שמספקת תמיכה למשקי בית פגיעים תמורת עבודה בפרויקטים של שימור קרקע ומים.
השקעה במערכות השקיה בקנה מידה קטן ובינוני, שהגדילו את השטח המושקה פי שלושה מאז שנת 2000.
שימור אגרו-ביולוגי של זני קפה מקומיים, שעשויים להכיל גנים בעלי עמידות לתנאים משתנים.
אגרו-יערנות, שמשלבת גידול עצים עם גידולים חקלאיים, מה שמשפר את פוריות הקרקע ומספק צל לגידולים רגישים.

המאמצים הללו מראים תוצאות חיוביות, עם עלייה ביבולים ושיפור בביטחון התזונתי באזורים מסוימים, למרות הקשיים המתמשכים.

הזדמנויות והבטחות: טכנולוגיות חדשות ופתרונות לשינויי אקלים בחקלאות

למרות האתגרים, ישנן גם הזדמנויות רבות בחקלאות האפריקאית בעידן של שינויי אקלים:

חקלאות מדייקת

טכנולוגיות חקלאות מדייקת, כולל חישה מרחוק, דימות לוויני ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), מתחילות להיות מיושמות באפריקה. הן מאפשרות ניטור טוב יותר של מצב הגידולים, תנאי הקרקע ומשאבי המים, מה שמוביל להחלטות חקלאיות מושכלות יותר.

אנרגיות מתחדשות

אנרגיה סולארית, במיוחד, מציעה הזדמנויות גדולות לחקלאות אפריקאית. משאבות מים מופעלות באנרגיה סולארית, למשל, מאפשרות השקיה גם באזורים ללא חיבור לרשת החשמל.

טכנולוגיות דיגיטליות

טלפונים ניידים ואפליקציות מותאמות מאפשרים לחקלאים לקבל מידע חיוני על מזג האוויר, מחירי שוק ושיטות חקלאיות מיטביות. בקניה, למשל, פלטפורמת iCow מספקת לחקלאים עצות מותאמות אישית דרך הודעות טקסט.

אילו יוזמות בינלאומיות קיימות לתמיכה בחקלאות אפריקאית מול שינויי אקלים?

מספר יוזמות בינלאומיות משמעותיות תומכות בחקלאות האפריקאית מול אתגרי שינויי האקלים. היוזמה לחקלאות חכמת-אקלים באפריקה (ACSA), שהושקה ב-2015, שואפת להגדיל את הפרודוקטיביות החקלאית ואת החוסן של 25 מיליון משקי בית חקלאיים עד 2025, עם השקעות של כ-1.2 מיליארד דולר. תוכנית AICCRA (Accelerating Impacts of CGIAR Climate Research for Africa) משקיעה 60 מיליון דולר במחקר חקלאי ובהטמעת טכנולוגיות מותאמות אקלים. קרן הסתגלות האקלים, שהוקמה במסגרת הסכם פריז, מקצה כ-40% ממימונה לפרויקטים באפריקה, עם דגש על חקלאות וביטחון תזונתי. יוזמת 4 לאלף (4 per 1000), שהושקה בוועידת האקלים COP21, מקדמת שיטות לשיפור תכולת הפחמן האורגני באדמות חקלאיות, עם פרויקטים משמעותיים במדינות כמו מרוקו, אתיופיה ומאלי. הברית העולמית לחקלאות חכמת-אקלים (GACSA) מקדמת שיתופי פעולה בין ממשלות, חברות, חוקרים וחברה אזרחית, עם מיקוד מיוחד באפריקה. תוכנית AAA (Adaptation of African Agriculture), שהושקה במרוקו, מגייסת מימון לשיפור ניהול קרקעות, שליטה במים חקלאיים, ניהול סיכוני אקלים ומימון לחקלאים קטנים.

סיכום

דוח מזג האוויר העולמי המציג עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס מהווה אתגר משמעותי לחקלאות האפריקאית. ההשלכות כבר מורגשות בירידה ביבולים, שינויים בדפוסי המשקעים, והתפשטות מזיקים ומחלות לאזורים חדשים. גידולים כמו קפה, קקאו ותירס נמצאים בסיכון מיוחד, ואיתם הביטחון התזונתי והכלכלי של מיליוני אנשים.

עם זאת, ישנן סיבות לאופטימיות זהירה. אסטרטגיות הסתגלות חדשניות, משילוב ידע מסורתי ועד טכנולוגיות מתקדמות, מראות תוצאות מבטיחות. ארגונים כמו אפריקה קליימט עובדים ללא לאות כדי לתמוך בחקלאים אפריקאים בהתמודדות עם האתגרים הללו, ולבנות חוסן מול המציאות המשתנה.

האתגר של שינויי האקלים והשפעתם על החקלאות האפריקאית הוא עולמי, ודורש תגובה גלובלית. הפחתת פליטות גזי חממה, תמיכה בטכנולוגיות ירוקות, וסיוע למדינות פגיעות להסתגל – כל אלה חיוניים להבטחת ביטחון תזונתי ויציבות באפריקה ומעבר לה.

המאמצים שנעשים כיום יקבעו את עתיד החקלאות האפריקאית ואת יכולתה לספק מזון לאוכלוסייה הגדלה של היבשת. הצעדים שאנו נוקטים היום יעצבו את המציאות של מחר, ויקבעו אם נצליח לבנות מערכת מזון חסינה יותר ובת-קיימא באפריקה, למרות האתגרים של שינויי האקלים.

The post דוח מזג האוויר העולמי: גידול של 1.4 מעלות – השלכות על שטחי החקלאות באפריקה appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.

כלכלה עולמית - אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה