בעידן הדיגיטלי הנוכחי, ניהול מוניטין במדינות מאפריקה הפך לאתגר מורכב ובעל חשיבות אסטרטגית עליונה עבור חברות וגורמים פרטיים הפועלים ביבשת. עם התרחבות הפעילות העסקית הישראלית באפריקה, הצורך בשירותי מוניטין נט ניהול מוניטין הפך לקריטי, במיוחד בהתחשב באתגרים הייחודיים שמציבה היבשת. רונן הלל, מומחה מוביל בתחום ניהול המוניטין, פיתח מערך פתרונות מתקדמים המותאם במיוחד לצרכים הספציפיים של לקוחות פרטיים, אנשי עסקים וחברות סייבר הפועלים בישראל ובאפריקה.

האתגרים הייחודיים בניהול מוניטין באפריקה

ניהול מוניטין באפריקה טומן בחובו אתגרים ייחודיים שאינם קיימים בשווקים אחרים בעולם. רונן הלל, עם שנים של ניסיון בתחום, זיהה מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על האופן שבו יש לגשת לניהול מוניטין ביבשת:

מורכבות פוליטית ורגולטורית

היבשת האפריקאית מתאפיינת במגוון רחב של משטרים פוליטיים, מערכות רגולטוריות ומסגרות חוקיות. כל מדינה מציבה אתגרים שונים בתחום ניהול המוניטין:

• שינויים פוליטיים תכופים המשפיעים על יציבות עסקית
• הבדלים משמעותיים במדיניות תקשורת ורגולציית מדיה
• רמות שונות של חופש ביטוי והשפעה ממשלתית על התקשורת
• מסגרות חוקיות מתפתחות בתחום הסייבר והפרטיות

מגוון תרבותי, לשוני ודתי

אפריקה מאופיינת בעושר תרבותי עצום, עם מאות שפות, מסורות ונורמות חברתיות מגוונות:

• התאמת מסרים למגוון קבוצות אתניות ולשוניות
• רגישויות תרבותיות ודתיות המשפיעות על תפיסת המוניטין
• הבדלים בין אזורים עירוניים לכפריים בגישה לתקשורת
• נורמות תקשורת ועסקיות שונות בין מדינות צפון אפריקה למדינות דרום הסהרה

פער דיגיטלי ונגישות טכנולוגית

אחד האתגרים המשמעותיים בניהול מוניטין מקצועי באפריקה הוא הפער המשמעותי בנגישות לטכנולוגיה ואינטרנט בין אזורים שונים:

• אחוזי חדירת אינטרנט משתנים מ-85% במדינות מתקדמות כמו דרום אפריקה וקניה, ל-25% במדינות פחות מפותחות
• שימוש נרחב בטלפונים ניידים לעומת מחשבים אישיים, המשפיע על אסטרטגיות תקשורת
• פלטפורמות חברתיות דומיננטיות שונות בכל מדינה ואזור
• מגמת צמיחה מהירה של נגישות דיגיטלית המשנה את כללי המשחק במהירות

אסטרטגיות יעילות לניהול מוניטין במדינות אפריקה

רונן הלל פיתח מספר אסטרטגיות יעילות במיוחד לניהול מוניטין בשווקים האפריקאים, המבוססות על הבנה מעמיקה של הדינמיקה המקומית:

ניטור רב-שפתי ורב-ערוצי

במציאות האפריקאית המורכבת, ניטור מוניטין חייב להיות מקיף ומותאם למגוון רחב של ערוצים:

• מעקב אחר מדיה מסורתית ודיגיטלית במגוון שפות מקומיות
• ניטור שיחות ברשתות חברתיות פופולריות ספציפיות לאזור (כמו מוביל בקניה או נוקד בניגריה)
• מעקב אחר פורומים מקומיים ופלטפורמות מסרים מיידיים
• ניתוח מגמות תקשורת מסורתית ואלקטרונית

בניית קשרים עם מובילי דעה מקומיים

אחד המרכיבים החיוניים בניהול מוניטין באפריקה הוא פיתוח רשת חזקה של קשרים עם מובילי דעה מקומיים:

• יצירת קשרים עם עיתונאים, בלוגרים ומשפיעים ברשתות החברתיות
• בניית יחסים עם מנהיגים קהילתיים ומסורתיים
• שיתופי פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים מוערכים
• פיתוח קשרים עם גורמים אקדמיים ומקצועיים בתחום הפעילות

התאמה תרבותית ומקומית של המסרים

ניהול מוניטין אפקטיבי באפריקה מחייב התאמה מדויקת של המסרים לקהלי היעד השונים:

• התאמת שפה, סגנון ותוכן לנורמות התרבותיות המקומיות
• שימוש בדוגמאות ומטאפורות רלוונטיות לקהל המקומי
• רגישות לסוגיות דתיות ומסורתיות
• איזון בין סטנדרטים בינלאומיים לבין ציפיות מקומיות

סיפורי הצלחה: ניהול מוניטין אפקטיבי באפריקה

הניסיון העשיר של רונן הלל בניהול מוניטין באפריקה בא לידי ביטוי במספר סיפורי הצלחה מרשימים (שמות הלקוחות חסויים מטעמי דיסקרטיות):

חברת סייבר ישראלית במערב אפריקה

אחת ההצלחות המשמעותיות של רונן הלל היתה הצלת המוניטין של חברת סייבר ישראלית שנקלעה למשבר תקשורתי חמור באחת ממדינות מערב אפריקה. החברה הואשמה בתקשורת המקומית בהפרת פרטיות ובשיתוף פעולה עם גורמים פוליטיים שנויים במחלוקת. האתגר היה מורכב במיוחד בשל הרגישות הפוליטית המקומית והתפשטות המשבר לרשתות החברתיות.

רונן הלל יישם אסטרטגיה רב-שלבית שכללה:

• ניתוח מעמיק של מקורות השמועות והאינטרסים מאחוריהן
• בניית קואליציה של תומכים מקרב מובילי דעה מקומיים
• הפצת מידע מדויק על פעילות החברה באמצעות ערוצים אמינים
• דיאלוג פתוח עם ארגוני חברה אזרחית מקומיים
• יצירת נרטיב חיובי המדגיש את התרומה המקומית של החברה

התוצאה: תוך שלושה חודשים, הסנטימנט התקשורתי כלפי החברה השתנה מ-78% שלילי ל-65% חיובי, והחברה הצליחה לשמר ואף להרחיב את פעילותה באזור.

איש עסקים ישראלי בתחום התשתיות

במקרה אחר, איש עסקים ישראלי מוביל בתחום התשתיות נקלע למשבר מוניטין במדינה במזרח אפריקה, כאשר פרויקט גדול שהוביל נתקל בהתנגדות קהילתית חריפה והואשם בפגיעה סביבתית. המשבר הוביל לכתבות שליליות בתקשורת המקומית והבינלאומית ולפגיעה משמעותית במוניטין האישי של איש העסקים.

הפתרון שהציע רונן הלל כלל:

• מיפוי יסודי של בעלי העניין המקומיים והחששות הספציפיים
• פיתוח תוכנית מעורבות קהילתית משמעותית בשיתוף עם מנהיגים מקומיים
• הגברת שקיפות באמצעות סדרת מפגשים פתוחים עם הקהילה
• שילוב מומחים מקומיים בצוות הניהול של הפרויקט
• תוכנית תקשורתית מקיפה המדגישה את היתרונות ארוכי הטווח לקהילה

התוצאה: לא רק שהמוניטין של איש העסקים שוקם, אלא שהפרויקט זכה בסופו של דבר לתמיכה קהילתית נרחבת והפך למודל לשיתוף פעולה עסקי-קהילתי באזור.

חברה ישראלית בתחום החקלאות

חברה ישראלית מובילה בתחום החקלאות המתקדמת פעלה במספר מדינות באפריקה ונתקלה באתגר מוניטין משמעותי כאשר מתחרים מקומיים הפיצו מידע שגוי לגבי טכנולוגיות החברה והשפעתן על חקלאים מקומיים. המידע השגוי התפשט במהירות דרך קבוצות וואטסאפ ופורומים מקומיים, מה שהוביל לירידה חדה בביקוש למוצרי החברה.

אסטרטגיית ניהול המוניטין של רונן הלל כללה:

• מעקב ממוקד אחר ערוצי התקשורת הלא פורמליים בהם התפשט המידע השגוי
• גיוס חקלאים מקומיים שהצליחו עם מוצרי החברה כשגרירי מותג
• הפקת סדרת סרטוני הדרכה בשפות מקומיות המדגימים את הטכנולוגיה
• ארגון ימי שדה והדגמות חיות בכפרים נבחרים
• שיתוף פעולה עם משרדי חקלאות מקומיים לאימות יעילות הטכנולוגיה

התוצאה: תוך שישה חודשים, החברה לא רק שיקמה את המוניטין שלה אלא הגדילה את נתח השוק שלה ב-35% והרחיבה את פעילותה לשתי מדינות נוספות באזור.

שירותי ניהול מוניטין מקיפים לפעילות באפריקה

רונן הלל מציע מגוון פתרונות מקיפים לניהול מוניטין באפריקה, המותאמים לצרכים הייחודיים של כל לקוח:

ניטור ומניעה פרואקטיבית

• מערכות ניטור מתקדמות במגוון שפות אפריקאיות
• זיהוי מוקדם של סיכוני מוניטין פוטנציאליים
• דוחות מגמות תקופתיים המותאמים לשוק המקומי
• ניתוח סנטימנט בפלטפורמות דיגיטליות ומסורתיות

ניהול משברים והתערבות מיידית

• צוותי תגובה מהירה עם מומחים מקומיים
• פרוטוקולים מותאמים לסוגי משברים שונים
• אסטרטגיות תקשורת רב-ערוציות לניהול משברים
• מערך דוברות ותגובה מותאם תרבותית

בניית מוניטין חיובי ארוך-טווח

• אסטרטגיות תוכן המותאמות לערכים מקומיים
• תוכניות מעורבות קהילתית אפקטיביות
• בניית רשת תומכים ושגרירי מותג מקומיים
• ייעוץ לגבי יוזמות אחריות תאגידית בעלות השפעה מקסימלית

סיכום

ניהול מוניטין במדינות אפריקה הפך לנדבך קריטי בהצלחתם של אנשי עסקים וחברות ישראליות הפועלות ביבשת. האתגרים הייחודיים של השוק האפריקאי – מגוון תרבותי ולשוני, סביבה פוליטית ורגולטורית מורכבת, ופערים דיגיטליים – מחייבים מומחיות ספציפית וגישה מותאמת אישית שמתבססת על הבנה מעמיקה של הדינמיקה המקומית.

רונן הלל, עם הניסיון העשיר והמומחיות הייחודית בניהול מוניטין באפריקה, מציע פתרונות מקיפים המותאמים לצרכים המדויקים של כל לקוח. מהניטור הפרואקטיבי ומניעת משברים, דרך ניהול אפקטיבי של משברים בעת התרחשותם, ועד לבניית מוניטין חיובי ארוך-טווח – השירותים המקצועיים של רונן הלל מאפשרים ללקוחותיו להתמקד בפיתוח העסקי תוך ידיעה שהמוניטין שלהם נמצא בידיים מקצועיות ומנוסות.

לאור הסיכונים המשמעותיים והאתגרים המורכבים בניהול מוניטין באפריקה, פנייה למומחה בעל ניסיון מוכח כמו רונן הלל אינה רק המלצה אלא הכרח אסטרטגי. כל אדם פרטי, איש עסקים או חברה הפועלים באפריקה ומבקשים להבטיח את המוניטין שלהם ולהימנע מנזקים פוטנציאליים, מוזמנים ליצור קשר עם רונן הלל לייעוץ ראשוני והערכת צרכים מקצועית.

להתייעצות אישית וחסויה בנושא ניהול מוניטין באפריקה, צרו קשר עם מוניטין נט ניהול מוניטין והתחילו כבר היום לבנות, לשמר ולהגן על המוניטין שלכם בשוק האפריקאי המורכב והדינמי.

The post רונן הלל – פתרונות ניהול מוניטין מתקדמים ללקוחות פרטיים, אנשי עסקים וחברות סייבר בישראל ובאפריקה appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.

מבוא למשבר האקלים והשפעתו על ישראל

משבר האקלים מהווה את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר העומדים בפני האנושות במאה ה-21. ישראל, כחלק ממדינות אגן הים התיכון, מתמודדת עם השפעות חמורות במיוחד של שינויי האקלים. אתר אפריקה גלובל עוקב בקביעות אחר ההתפתחויות בתחום זה, תוך הדגשת חשיבות ההיערכות והפעולה המידית.

לפי נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה ב-1.4 מעלות צלזיוס מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת, קצב מהיר יותר מהממוצע העולמי. תחזיות עדכניות מצביעות על המשך מגמת ההתחממות, עם צפי לעלייה נוספת של 1.2 עד 2 מעלות עד שנת 2050.

ישראל ממוקמת באזור המוגדר כ"נקודה חמה" (Hot Spot) של שינויי אקלים, כלומר אזור שצפוי לחוות את השפעות משבר האקלים בעוצמה רבה יותר מאשר אזורים אחרים בעולם. מיקום זה, בשילוב עם הצפיפות הגבוהה של האוכלוסייה והעובדה שכ-70% מהאוכלוסייה מתגוררת ברצועת החוף שעלולה להיפגע מעליית מפלס הים, הופכים את הטיפול במשבר האקלים לסוגיה בעלת חשיבות לאומית.

ההשלכות העיקריות של משבר האקלים על ישראל

משבר האקלים משפיע על מגוון היבטים בסביבה ובחברה הישראלית. להלן ההשלכות המרכזיות:

שינויים במשטר הגשמים והתייבשות

ישראל חווה ירידה עקבית בכמות המשקעים השנתית הממוצעת, עם תחזיות להפחתה של עד 25% בכמות המשקעים עד סוף המאה. במקביל, ישנה עלייה בתדירות ובעוצמה של אירועי גשם קיצוניים, המובילים לשיטפונות והצפות. חדשות ישראליות בראייה כלכלית מדווחות בקביעות על נזקים בשווי מיליוני שקלים הנגרמים מאירועים אלה.

ההתייבשות המואצת והירידה במפלסי המים בכנרת ובאקוויפרים מאיימות על משק המים הישראלי, למרות ההתקדמות המשמעותית בתחום ההתפלה. הידלדלות מקורות המים הטבעיים משפיעה גם על המערכות האקולוגיות, ומובילה להתייבשות בתי גידול לחים ולפגיעה במגוון הביולוגי.

עלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום

ישראל חווה עלייה משמעותית במספר הימים החמים בשנה, עם תחזיות לעלייה של עד 30 ימי חום קיצוני נוספים בשנה עד אמצע המאה הנוכחית. גלי החום הממושכים והקיצוניים מגבירים את הסיכון לשריפות יער, כפי שנראה בשריפות הגדולות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

ההתחממות משפיעה גם על בריאות הציבור, עם עלייה במקרי התייבשות, מכות חום ותמותה הקשורה לחום בקרב אוכלוסיות פגיעות כמו קשישים וחולים כרוניים. מחקרים מצביעים על קשר בין ההתחממות להתפשטות מחלות נישאות וקטור כמו קדחת הנילוס המערבי וקדחת דנגי.

עליית מפלס הים והשפעות על קו החוף

עליית מפלס הים התיכון, המוערכת בכ-20 ס"מ במאה האחרונה ועם תחזית לעלייה נוספת של 50-100 ס"מ עד סוף המאה, מאיימת על אזורי החוף בישראל. מחקרים של המשרד להגנת הסביבה מעריכים כי עלייה של מטר אחד במפלס הים עלולה לגרום לנסיגת קו החוף בעשרות מטרים ולהצפת שטחים נרחבים.

נזק משמעותי צפוי לתשתיות חופיות, כולל נמלים, מתקני התפלה, תחנות כוח ואזורי מגורים. בערים כמו תל אביב, הרצליה ונתניה, שבהן שכונות שלמות ותשתיות קריטיות ממוקמות סמוך לקו החוף, עלייה במפלס הים מהווה איום אסטרטגי משמעותי.

מדיניות ישראל בהתמודדות עם משבר האקלים

בשנים האחרונות, ישראל פיתחה מדיניות מקיפה להתמודדות עם משבר האקלים, המשלבת הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות להשפעות הבלתי נמנעות של שינויי האקלים.

יעדי הפחתת פליטות ומחויבויות בינלאומיות

במסגרת הסכם פריז ובהתאם להתחייבויותיה הבינלאומיות, ישראל הציבה יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה ב-85% עד שנת 2050 (בהשוואה לרמות הפליטה של שנת 2015). יעד ביניים של הפחתת 27% בפליטות עד שנת 2030 נועד להבטיח התקדמות הדרגתית לקראת היעד הסופי.

ביולי 2021, אישרה ממשלת ישראל את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות, הכוללת צעדים קונקרטיים להשגת היעדים, תקציבים והגדרת אחריות משרדית. תוכנית זו מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מפותחות אחרות במאבק בשינויי האקלים.

מעבר לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית

אחד העמודים המרכזיים במדיניות האקלים הישראלית הוא המעבר לאנרגיה מתחדשת. ישראל הציבה יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, עם דגש על ניצול אנרגיית השמש. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, עם כ-300 ימי שמש בשנה, הופך את האנרגיה הסולארית לפתרון אידיאלי.

משרד האנרגיה מקדם תוכניות להתייעלות אנרגטית, כולל קידום בנייה ירוקה, שדרוג מערכות תאורה ומיזוג אוויר במבני ציבור, ותמריצים להתייעלות אנרגטית בתעשייה. מחקרים מראים כי התייעלות אנרגטית עשויה להפחית את צריכת האנרגיה בישראל בכ-20% עד שנת 2030.

רפורמות בתחום התחבורה

סקטור התחבורה אחראי לכ-25% מפליטות גזי החממה בישראל. כדי להתמודד עם אתגר זה, הממשלה מקדמת מספר יוזמות, כולל:

• השקעה מאסיבית בתשתיות תחבורה ציבורית, כולל הרחבת רשת הרכבות הקלות והמטרו בגוש דן
• הגדלת תדירות שירותי האוטובוסים ושיפור הקישוריות בין אמצעי תחבורה שונים
• קידום מעבר לרכבים חשמליים, כולל תמריצי מס והקמת תשתית טעינה ארצית
• פיתוח נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים בערים הגדולות

יעד הממשלה הוא הפסקת מכירת רכבי בנזין ודיזל חדשים בישראל עד שנת 2030, ומעבר מלא לרכבים מאופסי פליטות.

היערכות והסתגלות לשינויי האקלים

לצד פעולות להפחתת פליטות גזי חממה, ישראל מפתחת אסטרטגיות להיערכות והסתגלות להשפעות הבלתי נמנעות של שינויי האקלים.

ניהול משאבי מים

ישראל נחשבת למובילה עולמית בניהול משאבי מים בתנאי מחסור. מעל 80% ממי הביוב בישראל עוברים טיפול והשבה לחקלאות, האחוז הגבוה בעולם. כמו כן, כ-70% ממי השתייה בישראל מקורם בהתפלת מי ים, באמצעות חמישה מתקני התפלה גדולים לאורך חוף הים התיכון.

תוכנית האב למשק המים עד שנת 2050 כוללת הקמת מתקני התפלה נוספים, הרחבת מערכות השבת מי קולחין, והגברת החדרת מי שיטפונות למי התהום. במקביל, מקודמות תוכניות לשיקום נחלים ומקווי מים טבעיים שנפגעו בעשורים האחרונים.

הגנה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות

שינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי העשיר של ישראל, שהיא אזור מפגש בין מערכות אקולוגיות ים-תיכוניות, מדבריות ואסיאתיות. רשות הטבע והגנים מיישמת תוכנית לאומית להגנה על המגוון הביולוגי בעידן של שינויי אקלים, הכוללת:

• הרחבת שטחי שמורות טבע ויצירת "מסדרונות אקולוגיים" המאפשרים מעבר של בעלי חיים בין אזורים שונים
• תוכניות שימור ממוקדות למינים בסיכון
• ניטור רציף של שינויים במערכות האקולוגיות והתפשטות מינים פולשים
• שיקום בתי גידול פגועים, במיוחד בתי גידול לחים

חקלאות מותאמת אקלים

ענף החקלאות בישראל, שהיה מאז ומתמיד בחזית ההתמודדות עם תנאי מחסור במים, מתאים את עצמו לאתגרי שינויי האקלים. משרד החקלאות מקדם תוכניות ל"חקלאות חכמה-אקלים" הכוללות:

• פיתוח זנים עמידים ליובש ולטמפרטורות גבוהות
• אימוץ שיטות השקיה חסכוניות וטכנולוגיות ניטור מתקדמות
• התאמת גידולים לתנאי האקלים המשתנים
• הגברת יעילות השימוש בדשנים והפחתת פליטות גזי חממה מחקלאות

המכון הוולקני לחקר החקלאות מוביל מחקר פורץ דרך בתחום זה, עם דגש על פיתוח טכנולוגיות שיסייעו לא רק לחקלאות הישראלית אלא גם למדינות מתפתחות המתמודדות עם אתגרים דומים.

היערכות למצבי חירום אקלימיים

ישראל משפרת את מוכנותה למצבי חירום הקשורים באקלים, כמו שיטפונות, גלי חום קיצוניים ושריפות יער. פיקוד העורף, בשיתוף עם רשויות מקומיות, מפתח תוכניות היערכות ספציפיות ומקיים תרגילים המדמים אירועי אקלים קיצוניים.

במקביל, מערכת הבריאות מתכוננת להתמודדות עם התפרצויות מחלות הקשורות לשינויי אקלים ולטיפול במספר גדל של נפגעי מזג אוויר קיצוני. יוזמות כוללות הקמת מערכות התראה מוקדמת לגלי חום, הגדלת יכולות האשפוז בעתות משבר, והכשרת צוותי רפואה לטיפול בפגיעות הקשורות לאקלים.

תפקיד הרשויות המקומיות והקהילות

ההתמודדות עם משבר האקלים ברמה המקומית נעשית משמעותית יותר בשנים האחרונות, עם ההכרה בכך שלרשויות המקומיות ולקהילות יש תפקיד מכריע בהיערכות והסתגלות.

יוזמות עירוניות להפחתת פליטות

למעלה מ-20 רשויות מקומיות בישראל הצטרפו לפורום ה-15, המחויב להפחתת פליטות ולקידום קיימות עירונית. רשויות אלה מיישמות "תוכניות אב לאקלים" הכוללות צעדים כמו:

• התייעלות אנרגטית במבני ציבור והתקנת מערכות סולאריות על גגות
• קידום תחבורה מקיימת באמצעות שבילי אופניים, הליכתיות ותחבורה ציבורית
• תכנון עירוני המצמצם "איי חום" עירוניים באמצעות נטיעת עצים ויצירת צל
• צמצום פסולת באמצעות קידום כלכלה מעגלית ומיחזור
• בנייה ירוקה וקידום בנייה מאופסת אנרגיה

ערים כמו תל אביב, ירושלים וחיפה מובילות בתחום זה, עם יעדים שאפתניים להפחתת פליטות עירוניות ב-40% עד שנת 2030.

חוסן קהילתי והיערכות מקומית

לצד הפעילות המוסדית, קהילות ברחבי ישראל מפתחות יוזמות להגברת החוסן האקלימי המקומי. דוגמאות לכך כוללות:

• גינות קהילתיות המייצרות מזון מקומי ומפחיתות את "מיילי המזון"
• קואופרטיבים לאנרגיה מתחדשת המאפשרים לתושבים להשקיע במתקנים סולאריים משותפים
• מערכות לניהול מי גשם ברמה השכונתית
• תוכניות להחלפת מוצרים ושיתוף משאבים, המפחיתות צריכה וייצור פסולת
• מרכזי חוסן קהילתיים המספקים תמיכה בעת אירועי אקלים קיצוניים

מחקרים מראים כי קהילות עם רמת לכידות גבוהה ורשתות תמיכה חזקות מתמודדות טוב יותר עם משברים, כולל אלה הקשורים לאקלים.

חדשנות וטכנולוגיה ישראלית בהתמודדות עם משבר האקלים

ישראל, המכונה "אומת הסטארט-אפ", מנצלת את יכולותיה הטכנולוגיות לפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרי האקלים. סקטור הקלינטק הישראלי מתפתח במהירות, עם מאות חברות הזנק העוסקות בפיתוח טכנולוגיות ירוקות.

חדשנות בתחום האנרגיה

סטארט-אפים ישראליים מובילים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום האנרגיה המתחדשת, כגון:

• מערכות סולאריות יעילות יותר ועמידות לתנאי אקלים קיצוניים
• פתרונות אגירת אנרגיה מתקדמים, כולל סוללות חדשניות ומערכות אגירה תרמית
• טכנולוגיות לניהול רשתות חשמל חכמות, המאפשרות שילוב יעיל של מקורות אנרגיה מתחדשים
• פתרונות לייצור מימן ירוק ודלקים סינתטיים ידידותיים לסביבה

חברות כמו SolarEdge, BrightSource Energy ו-Phinergy הפכו לשחקניות גלובליות משמעותיות בשוק האנרגיה המתחדשת.

טכנולוגיות מים

הניסיון הישראלי רב-השנים בהתמודדות עם מחסור במים הוליד טכנולוגיות מים מתקדמות שהן רלוונטיות במיוחד בעידן של שינויי אקלים:

• טכנולוגיות התפלה יעילות אנרגטית, המפחיתות את צריכת האנרגיה בתהליך ההתפלה
• מערכות מתקדמות לטיהור שפכים וניצול מי קולחין
• פתרונות לזיהוי ותיקון דליפות במערכות אספקת מים
• מערכות לאיסוף מי גשמים ומי ערפל באזורים צחיחים
• חיישנים ומערכות בינה מלאכותית לניהול אופטימלי של משאבי מים

חברות ישראליות כמו IDE Technologies ו-Netafim מיישמות את הטכנולוגיות הללו בעשרות מדינות ברחבי העולם.

חקלאות מותאמת אקלים

החקלאות הישראלית, שהתפתחה בתנאי מחסור, מייצאת ידע וטכנולוגיות לחקלאות מותאמת אקלים:

• מערכות השקיה מדייקת וחקלאות מדייקת, המפחיתות שימוש במים ודשנים
• זנים עמידים ליובש ולמליחות, המפותחים באמצעות טכנולוגיות השבחה מתקדמות
• חממות חכמות ומערכות גידול בסביבה מבוקרת
• פתרונות ביולוגיים להדברת מזיקים, המפחיתים את הצורך בחומרי הדברה כימיים
• טכנולוגיות לייצור תחליפי חלבון מהצומח, המפחיתים את ההשפעה הסביבתית של ייצור מזון

ישראל היא גם מהמובילות העולמיות בפיתוח "בשר מתורבת", המיוצר במעבדה ללא שחיטת בעלי חיים, וצפוי להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה מתעשיית המזון.

אתגרים והזדמנויות עתידיים

למרות ההתקדמות המשמעותית, ישראל עדיין מתמודדת עם אתגרים מורכבים בדרך להפחתת פליטות ולהיערכות לשינויי האקלים.

אתגרים בהפחתת פליטות

אתגרים משמעותיים בדרך להשגת יעדי הפחתת הפליטות כוללים:

• צורך בהאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות, תוך התמודדות עם מגבלות שטח ורשת החשמל
• השקעות ניכרות הנדרשות בתשתיות תחבורה ציבורית ותשתיות טעינה לרכבים חשמליים
• התמודדות עם תעשיות עתירות פליטות והצורך בטכנולוגיות להפחתת פליטות בתעשייה
• שיפור יעילות האנרגטית של מבנים קיימים, שרובם נבנו בסטנדרטים ישנים
• הטמעת שיקולי אקלים בתהליכי תכנון וקבלת החלטות ברמה הלאומית והמקומית

הזדמנויות לשיתוף פעולה אזורי

שינויי האקלים מציבים אתגרים משותפים לכל מדינות האזור, ויוצרים הזדמנויות לשיתופי פעולה חוצי גבולות:

• פרויקטים משותפים לייצור אנרגיה מתחדשת ולסחר באנרגיה נקייה
• ניהול משותף של משאבי מים חוצי גבולות
• שיתוף ידע וטכנולוגיות להתמודדות עם אתגרים סביבתיים משותפים
• הקמת מערכות אזוריות להתראה מפני אסונות טבע ולהתמודדות משותפת עם מצבי חירום
• שיתוף פעולה מחקרי וחינוכי בנושאי אקלים וסביבה

הסכמי אברהם, שנחתמו בשנים האחרונות, פתחו הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ בתחומי האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיות הירוקות.

שינויי מדיניות ורגולציה הנדרשים

להאצת המעבר לכלכלה דלת פחמן ולהגברת החוסן האקלימי, נדרשים שינויי מדיניות משמעותיים:

• אימוץ מס פחמן מקיף, המשקף את העלות האמיתית של פליטות גזי חממה
• רפורמה במערכת התמריצים והסובסידיות, כך שיעודדו פתרונות דלי פחמן
• הטמעת שיקולי אקלים בכל החלטות התקציב והמדיניות הממשלתית
• חיזוק הרגולציה הסביבתית ואכיפתה
• קידום חינוך סביבתי והגברת המודעות הציבורית לנושאי אקלים

מומחים מסכימים כי הפעולה בעשור הקרוב תהיה קריטית לעמידה ביעדי האקלים וליצירת מסלול בר-קיימא לעתיד.

סיכום

משבר האקלים מציב בפני ישראל אתגרים מורכבים, אך גם הזדמנויות משמעותיות. ישראל, בזכות יכולותיה הטכנולוגיות, ניסיונה בהתמודדות עם אתגרי סביבה, והחוסן החברתי שלה, נמצאת בעמדה טובה להוביל מאמצים להפחתת פליטות ולהיערכות לשינויי האקלים.

המפתח להצלחה טמון בשילוב בין מדיניות שאפתנית, חדשנות טכנולוגית, שיתוף פעולה בינלאומי, ומעורבות אזרחית. ככל שנקדים לפעול, כך נוכל לצמצם את הנזקים ולמקסם את ההזדמנויות שמשבר האקלים מציב בפנינו.

אתר אפריקה קליימט ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום ולספק מידע עדכני ורלוונטי על ההתמודדות עם משבר האקלים בישראל ובעולם. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד בהתמודדות עם האתגר הגדול של דורנו, וביכולתנו, באמצעות פעולה משותפת ונחושה, להבטיח עתיד בר-קיימא לדורות הבאים.

The post התמודדות עם משבר האקלים בישראל – צעדים והמלצות appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.

סקירה כללית של הכלכלה הישראלית ברבעון האחרון

הרבעון האחרון בכלכלה הישראלית היה רצוף תהפוכות והתפתחויות משמעותיות שהשפיעו על מגוון רחב של ענפים במשק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.5% בשיעור שנתי, נתון המצביע על חוסן כלכלי יחסי בהשוואה לשווקים מפותחים אחרים. חדשות ישראליות בראייה כלכלית מצביעות על כך שתחומי ההייטק, הפינטק והאנרגיה המתחדשת היו המנועים העיקריים לצמיחה זו.

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל המשיכה להיות מרכזית בעיצוב הנוף הכלכלי עם ריבית ברמה של 4.75%, שיעור שנועד לרסן את האינפלציה שעמדה על 3.8% בסוף הרבעון. העלאות הריבית השפיעו באופן ישיר על שוק הנדל"ן, שהראה סימני האטה עם ירידה של כ-12% בהיקף העסקאות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

במקביל, השקל התחזק ב-4.2% מול הדולר במהלך הרבעון, תופעה שהשפיעה לחיוב על יבואנים אך יצרה אתגרים עבור חברות ייצוא, במיוחד בתעשיות המסורתיות. לפי נתונים שפורסמו באתר אפריקה גלובל, סך הייצוא הישראלי עמד על 16.7 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 5.3% בהשוואה לרבעון הקודם.

גורם מרכזי נוסף שהשפיע על הכלכלה הישראלית היה הסחר הבינלאומי והתפתחויות גיאופוליטיות, כאשר הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ המשיכו לפתוח שווקים חדשים עבור חברות ישראליות, במיוחד בתחומי הסייבר, החקלאות המתקדמת וטכנולוגיות המים.

ענפים מובילים וצמיחה סקטוריאלית

תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להוביל את המשק עם צמיחה של 6.8% ברבעון האחרון, כאשר תת-הסקטור של בינה מלאכותית רשם זינוק מרשים של 18.5%. חברות ישראליות בתחום ה-AI גייסו סכום מצטבר של 1.2 מיליארד דולר, מה שמציב את ישראל במקום השלישי בעולם בהשקעות בתחום זה ביחס לגודל האוכלוסייה.

הפינטק הישראלי התבסס גם הוא כאחד מהענפים המובילים, עם גידול של 12.3% בהכנסות וגיוסי הון בהיקף של 780 מיליון דולר. חברות כמו Payoneer ו-eToro הרחיבו את פעילותן הבינלאומית, תוך יצירת כ-1,200 משרות חדשות בישראל.

תעשיית האנרגיה המתחדשת הציגה צמיחה מרשימה של 22% בהשקעות חדשות, בהובלת מיזמי אנרגיה סולארית במדבר הנגב ופרויקטים של אגירת אנרגיה. התקדמות רגולטורית בתחום, יחד עם הסיוע הממשלתי, תרמו להאצת הפרויקטים בתחום זה.

התעשייה הביטחונית, שתמיד היוותה נדבך משמעותי בכלכלה הישראלית, רשמה גידול של 15% בייצוא, בעיקר בזכות הסכמים חדשים עם מדינות באסיה ואירופה. הביקוש העולמי הגובר למערכות הגנה מתקדמות, כמו כיפת ברזל וטכנולוגיות לוחמת סייבר, המשיך לתדלק את הצמיחה בתחום זה.

שוק הנדל"ן והמדיניות המוניטרית

שוק הנדל"ן הישראלי עבר טלטלה משמעותית ברבעון האחרון, בעיקר בעקבות מדיניות הריבית של בנק ישראל. העלאת הריבית ל-4.75% השפיעה באופן ישיר על שוק המשכנתאות, עם ירידה של 30% בהיקף המשכנתאות החדשות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מחירי הדירות בערים המרכזיות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה הראו יציבות יחסית עם ירידה מתונה של 2-3%, בעוד שבפריפריה נרשמו ירידות חדות יותר של עד 7%. עם זאת, מומחי נדל"ן מעריכים כי זו האטה זמנית בלבד, וצפויה התאוששות כבר ברבעון הבא, במיוחד לאור תוכניות הממשלה להגדלת היצע הדירות.

במגזר הנדל"ן המסחרי נרשמה דווקא התאוששות קלה, עם עלייה של 5% בהיקף העסקאות ועלייה ממוצעת של 3.5% בדמי השכירות. אזורי תעסוקה חדשים בפריפריה, כמו פארק ההייטק בבאר שבע ואזור התעשייה החדש ביקנעם, הציגו ביקושים גבוהים במיוחד.

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ברבעון האחרון המשיכה להתמקד בריסון האינפלציה, שחצתה את היעד הממשלתי של 3%. בנוסף להעלאת הריבית, הבנק המרכזי נקט בצעדים נוספים כמו הגבלות על משכנתאות בריבית משתנה והגדלת יחס הנזילות הנדרש מהבנקים המסחריים.

השקעות זרות וסחר בינלאומי

למרות הטלטלות בשווקים העולמיים, ישראל המשיכה למשוך השקעות זרות ברבעון האחרון, עם סך השקעות של 4.8 מיליארד דולר, ירידה קלה של 6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יש לציין כי למרות הירידה המספרית, איכות ההשקעות השתפרה, עם דגש רב יותר על השקעות אסטרטגיות ארוכות טווח בתחומי הביוטכנולוגיה, בינה מלאכותית ואנרגיה מתחדשת.

משקיעים מארה"ב המשיכו להוביל את טבלת המשקיעים הזרים עם 38% מסך ההשקעות, אחריהם משקיעים מאירופה (27%), אסיה (22%) ומדינות המפרץ (8%). עלייה משמעותית נרשמה בהשקעות מהודו, שגדלו ב-35% בהשוואה לרבעון הקודם.

הסחר הבינלאומי של ישראל הציג תמונה מעורבת, עם עלייה כוללת של 5.3% בייצוא, שהסתכם ב-16.7 מיליארד דולר. הייצוא להודו זינק ב-42%, לאיחוד האירופי גדל ב-7%, בעוד שהייצוא לסין ירד ב-12%, בעיקר עקב ההאטה בכלכלה הסינית והמתיחות הגיאופוליטית.

הסכמי אברהם המשיכו להניב פירות כלכליים משמעותיים, עם גידול של 35% בסחר עם איחוד האמירויות ו-28% עם בחריין. חברות ישראליות בתחומי החקלאות המתקדמת, טכנולוגיות מים וסייבר היו הנהנות העיקריות מהסכמים אלו.

תעסוקה, שכר ושוק העבודה

שוק העבודה הישראלי הציג חוסן יחסי ברבעון האחרון, עם שיעור אבטלה של 3.9%, עלייה קלה מ-3.6% ברבעון הקודם. סקטור ההייטק המשיך להיות מנוע צמיחה משמעותי עם יצירת כ-5,800 משרות חדשות, למרות דיווחים על פיטורים בחברות מסוימות.

השכר הממוצע במשק עלה ב-4.2%, כאשר בענף ההייטק נרשמה עלייה של 6.8% והשכר הממוצע עמד על 28,750 ש"ח ברוטו לחודש. בענפי השירותים הציבוריים נרשמה עלייה מתונה יותר של 3.2%, ואילו בענפי המסחר והשירותים השכר עלה ב-3.8%.

מגמה מעניינת שנצפתה ברבעון האחרון היא הגידול בעבודה מרחוק, עם 28% מהעובדים במשק עובדים לפחות יום בשבוע מהבית, עלייה של 5% בהשוואה לרבעון הקודם. חברות רבות אימצו מודל היברידי של עבודה, המשלב עבודה מהמשרד ומהבית, מגמה שהשפיעה גם על שוק הנדל"ן המשרדי.

אתגר משמעותי שממשיך ללוות את שוק העבודה הישראלי הוא המחסור בעובדים מיומנים בתחומים מסוימים, במיוחד בהייטק, הנדסה ומקצועות הבריאות. לפי סקר שנערך בקרב מעסיקים, 65% מהחברות בתחום ההייטק דיווחו על קושי באיוש משרות מקצועיות, אחוז שעלה ב-12% בהשוואה לרבעון הקודם.

הזדמנויות השקעה והתפתחויות עסקיות

הרבעון האחרון הציג מספר הזדמנויות השקעה בולטות בכלכלה הישראלית, כאשר המגזרים המבטיחים ביותר כללו את תחום הבינה המלאכותית, אנרגיה מתחדשת ופודטק (טכנולוגיות מזון).

בתחום הבינה המלאכותית, סטארט-אפים ישראליים מציעים פתרונות חדשניים בתחומי הבריאות, סייבר וייעול תהליכים עסקיים. חברות כמו AI21 Labs ו-Tabnine גייסו סכומים משמעותיים וציגו צמיחה מרשימה בהכנסות. משקיעים מחפשים חברות המציעות פתרונות AI עם יכולת יישום מהירה בתעשיות מסורתיות.

סקטור האנרגיה המתחדשת מציע הזדמנויות השקעה עם פוטנציאל תשואה ארוך טווח, במיוחד לאור התמיכה הממשלתית והמגמה העולמית להפחתת פליטות פחמן. חברות העוסקות באגירת אנרגיה, כמו Brenmiller Energy ו-Augwind, מציגות טכנולוגיות פורצות דרך שזוכות לעניין בינלאומי.

תחום הפודטק הישראלי הפך לאחד המובילים בעולם, עם חברות כמו Redefine Meat ו-Aleph Farms המפתחות תחליפי בשר מתקדמים. השקעות בחברות אלו הניבו תשואה ממוצעת של 40% למשקיעים מוקדמים, והתחזיות מצביעות על המשך צמיחה משמעותית בשנים הקרובות.

מגמה מעניינת נוספת היא ההשקעות בתשתיות, במיוחד לאור תוכנית הממשלה להשקעה של 25 מיליארד שקל בפיתוח תשתיות תחבורה, אנרגיה ותקשורת בחמש השנים הקרובות. חברות העוסקות בבנייה, ניהול פרויקטים ומערכות תחבורה חכמות צפויות ליהנות מהשקעות אלו.

השפעות גיאופוליטיות ויחסי סחר בינלאומיים

המצב הגיאופוליטי ממשיך להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית, עם השלכות מעורבות. מצד אחד, המתיחות הביטחונית באזור יוצרת אי-ודאות שמשפיעה על היקף ההשקעות הזרות, עם ירידה של 8% בהשקעות ישירות ברבעון האחרון בהשוואה לממוצע השנתי.

מצד שני, המצב הביטחוני מזין את תעשיית הביטחון והסייבר הישראלית, שרשמה גידול של 15% בייצוא במהלך הרבעון. חברות ישראליות המתמחות במערכות הגנה, אבטחת גבולות וסייבר נהנות מביקוש גובר בשווקים הבינלאומיים.

הסכמי אברהם המשיכו להניב פירות כלכליים משמעותיים, עם גידול של 35% בסחר עם איחוד האמירויות ו-28% עם בחריין. חברות ישראליות בתחומי החקלאות המתקדמת, טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת וסייבר הן הנהנות העיקריות מהסכמים אלו.

במקביל, ישראל ממשיכה לחזק את יחסי הסחר עם שווקים אסטרטגיים. הסחר עם הודו גדל ב-12% ברבעון האחרון, בעיקר בתחומי החקלאות המתקדמת, תרופות וטכנולוגיות מים. שיתוף הפעולה עם מדינות מזרח אפריקה התרחב גם הוא, עם גידול של 18% בסחר, כאשר אתר אפריקה גלובל מדווח על פרויקטים משותפים בתחומי האנרגיה הסולארית, מערכות השקיה חכמות וטיהור מים.

תחזיות ומגמות לרבעון הבא

התחזיות לכלכלה הישראלית לרבעון הבא מצביעות על צמיחה מתונה של 2.8-3.2%, כאשר בנק ישראל צפוי לשמור על ריבית יציבה או אף להתחיל בהורדות קלות אם האינפלציה תירד מתחת ל-3%.

בשוק הנדל"ן צפויה התאוששות הדרגתית, עם עלייה של 5-7% בהיקף העסקאות, במיוחד לאור האפשרות להורדת ריבית וצעדי ממשלה להגדלת היצע הדירות. מומחים צופים כי מחירי הדירות יתייצבו ואף יעלו במתינות במהלך הרבעון הבא.

ענפי ההייטק והביוטכנולוגיה צפויים להמשיך להוביל את הצמיחה, עם דגש על פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית, רפואה מותאמת אישית וטכנולוגיות פיננסיות. הביקוש לעובדים מיומנים בתחומים אלו צפוי להמשיך לעלות, מה שיוביל לעליות שכר נוספות.

סקטור התיירות צפוי להתאושש לרמה של כ-85% מהיקפו טרום הקורונה, עם גידול של 20% במספר התיירים הנכנסים לעומת הרבעון הנוכחי. זאת, בהנחה שלא יחולו שינויים משמעותיים במצב הביטחוני.

אתגרים מרכזיים שצפויים ללוות את הכלכלה הישראלית ברבעון הבא כוללים את המשך ההתמודדות עם יוקר המחיה, שיעורי אי-השוויון הגבוהים והמחסור בעובדים מיומנים בתחומים מסוימים. יציבות פוליטית יחסית צפויה לתרום לשיפור בדירוג האשראי של ישראל ולמשוך השקעות זרות נוספות.

סיכום

הרבעון האחרון בכלכלה הישראלית הציג תמונה מורכבת של אתגרים והזדמנויות, כאשר המשק הישראלי ממשיך להפגין חוסן יחסי בסביבה גלובלית מאתגרת. צמיחה של 3.5% בתמ"ג, לצד אינפלציה של 3.8% ושיעור אבטלה נמוך של 3.9%, מצביעים על יציבות כלכלית בסיסית.

ענפי ההייטק, הפינטק, האנרגיה המתחדשת והתעשייה הביטחונית הובילו את הצמיחה, בעוד ששוק הנדל"ן הראה סימני האטה בעקבות מדיניות הריבית המרסנת של בנק ישראל. השקל התחזק מול הדולר, מגמה שהשפיעה על יצואנים ויבואנים כאחד.

הסכמי אברהם והרחבת יחסי הסחר עם מדינות אסיה ואפריקה פתחו שווקים חדשים עבור חברות ישראליות, במיוחד בתחומי החקלאות המתקדמת, טכנולוגיות מים וסייבר. מגמה זו צפויה להתרחב ברבעונים הבאים, עם חדשות ישראליות בראייה כלכלית המצביעות על הזדמנויות נוספות בשווקים מתפתחים.

לסיכום, למרות האתגרים הגיאופוליטיים והכלכליים, המשק הישראלי ממשיך להציג גמישות וחדשנות, עם תחזית לצמיחה מתונה אך יציבה ברבעון הבא. ההתמקדות בחדשנות טכנולוגית, יחד עם הרחבת יחסי הסחר הבינלאומיים, מספקים בסיס איתן להמשך התפתחות הכלכלה הישראלית, תוך התמודדות עם אתגרי יוקר המחיה ואי-השוויון הכלכלי.

The post הנקודות החמות של הכלכלה הישראלית ברבעון האחרון appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.

מאת: שמואל שי יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם.

חתימה אפשרית של הסכם שלום בין ערב הסעודית לישראל במסגרת הסכמי אברהם צפויה לייצר מהלך אסטרטגי רחב, שבו סעודיה תמלא תפקיד של גשר מרכזי המחבר בין ישראל, מדינות המפרץ, אסיה ואפריקה. יורש העצר מוחמד בן סלמן מציב בחזונו יעד ברור: להפוך את הממלכה למוקד אזורי של פיתוח טכנולוגי בתחומים הקריטיים ביותר לביטחון התזונתי של העולם  מים וחקלאות מתקדמת.

המציאות האקלימית מחייבת פתרונות דחופים. מדינות רבות באזור, מאיראן ועד פקיסטן, מתמודדות עם מצוקת מים חריפה: בצד אחד שיטפונות עזים ההורסים תשתיות, ובצד אחר בצורות ממושכות ההופכות אזורים שלמים לבלתי ראויים לחקלאות. המצב באפגניסטן, עיראק והודו מחדד את האתגר  כיצד לבנות מערכות מים עמידות, שמסוגלות להבטיח אספקה רציפה ואיזון בין קיצוניות אקלימית לתצרוכת גוברת.

כאן נכנסת סעודיה לתמונה. באמצעות יכולות פיננסיות אדירות ושאיפה להובלה אזורית, היא יכולה לממן ולהוביל פרויקטים אזוריים רחבי היקף בתחום ההתפלה, פיתוח תשתיות השקיה חכמות וניהול מים מתקדם. ישראל, מצידה, מביאה את הידע והטכנולוגיות המובילות בעולם בתחומי התפלת מים, חקלאות מדברית, מערכות השקיה מדויקות וניהול משק מים. השילוב בין עוצמת ההון הסעודי לחדשנות הישראלית יוכל לייצר מענה אזורי ועולמי לסוגיות קריטיות של ביטחון מים ותזונה.

החזון של בן סלמן הוא שסעודיה לא תהיה רק "יצואנית נפט", אלא גם מנהיגה גלובלית בתחומי ביטחון תזונתי. על ידי ייזום מערכות מים מתקדמות שיוקמו בסעודיה ומשם יורחבו למדינות אחרות, הממלכה תוכל לסייע באופן ישיר לשיקום מערכות מים ולהבטחת אספקת מזון יציבה במדינות מוכות משבר. בכך היא גם מחזקת את מעמדה בזירה הבינלאומית וגם מציבה את ישראל כשותפה אסטרטגית מרכזית.

בסיכומו של דבר, שיתוף פעולה סעודי ישראלי בתחומי מים וחקלאות מתקדמת יהפוך את סעודיה לצינור מרכזי של פיתוחים טכנולוגיים וכלכליים עבור המפרץ, אסיה ואפריקה. מהלך זה יבסס את מעמדו של מוחמד בן סלמן כדמות מובילה בזירה האזורית והעולמית, ויחזק את ישראל כשותפה הטבעית לפתרון בעיות גלובליות  מהלך שמבטיח גם יציבות פוליטית וגם שגשוג כלכלי

The post ערב הסעודית כגשר מרכזי בין ישראל למדינות המפרץ, אסיה ואפריקה בתחומי מים, השקיה וחקלאות מתקדמת. appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.