מבוא: הסכם הסחר החדש בין אפריקה לאיחוד האירופי – תמונת מצב

בחודש האחרון נחתם הסכם סחר היסטורי בין האיחוד האירופי לאיחוד האפריקאי, המייצג נקודת מפנה ביחסים הכלכליים בין היבשות. הסכם זה, שמכונה "שותפות לצמיחה משותפת" (Partnership for Shared Growth), מסמן את אחד ההסכמים המקיפים ביותר שנחתמו אי פעם בין שני הגושים, עם השלכות רחבות היקף על הכלכלה העולמית. עבור ישראל, שהרחיבה את פעילותה הכלכלית ביבשת האפריקאית בשנים האחרונות, מדובר בהתפתחות שמחייבת תשומת לב וניתוח מעמיק.

במבט עולמי, אנו עוקבים אחר התפתחויות כלכליות גלובליות המשפיעות על ישראל, ומזהים את הסכם הסחר החדש כגורם משמעותי שישנה את כללי המשחק באזור. ההסכם, שמתפרש על פני למעלה מ-2,000 עמודים, כולל הסדרים בתחומי הסחר, ההשקעות, הקניין הרוחני, איכות הסביבה וזכויות אדם, ומשקף תפיסה חדשה של היחסים בין אירופה לאפריקה – מיחסי סיוע ליחסי שותפות כלכלית.

עקרונות מרכזיים בהסכם הסחר החדש

הסכם הסחר בין האיחוד האירופי למדינות אפריקה מבוסס על מספר עקרונות מרכזיים שמשנים באופן מהותי את יחסי הסחר בין שתי היבשות:

• הסרת מכסים על כ-90% מהמוצרים הנסחרים בין האזורים
• צמצום חסמי סחר לא-מכסיים כגון בירוקרטיה ותקנות מגבילות
• סטנדרטיזציה והאחדת תקנים בתחומי בטיחות מזון ואיכות מוצרים
• השקעות הדדיות בתשתיות תחבורה, אנרגיה ותקשורת
• הגנה על קניין רוחני והסכמי שיתוף פעולה טכנולוגי
• קידום פיתוח בר-קיימא והתמודדות עם שינויי אקלים

ההסכם מציב יעד שאפתני להגדלת היקף הסחר בין האיחוד האירופי לאפריקה ב-40% עד שנת 2035, עם דגש על פיתוח תעשיות מקומיות באפריקה ושילובן בשרשראות הערך הגלובליות.

ההשפעה על הכלכלה הישראלית – אתגרים והזדמנויות

עבור ישראל, הסכם הסחר החדש בין אפריקה לאיחוד האירופי מייצר מציאות כלכלית מורכבת. מחד, ההסכם מגביר את התחרות מצד חברות אירופאיות בשווקים האפריקאים בהם פועלות חברות ישראליות. מאידך, נפתחות הזדמנויות חדשות להשתלבות במיזמים משותפים ולניצול התשתיות החדשות שיוקמו במסגרת ההסכם.

אתגרים מרכזיים עבור חברות ישראליות

תחרות מוגברת בתחומים מסורתיים: חברות אירופאיות יזכו ליתרון משמעותי בשווקים האפריקאים בזכות ביטול המכסים. התחרות תגבר במיוחד בתחומים כמו ציוד חקלאי, מערכות השקיה, ציוד רפואי וטכנולוגיות תקשורת – תחומים בהם לישראל יש נוכחות משמעותית.

עדיפות לסחורות אירופאיות: ההסכם יוצר העדפה מובנית למוצרים אירופאיים, שיהיו פטורים ממכסים בעוד שמוצרים ישראליים עלולים להמשיך לשלם מכסים (אלא אם יש הסכמי סחר ספציפיים).

סטנדרטיזציה אירופאית: אימוץ תקנים אירופאיים במדינות אפריקה עשוי להקשות על חברות ישראליות שאינן מותאמות לתקנים אלו.

הזדמנויות חדשות

שותפויות אסטרטגיות: חברות ישראליות יכולות ליצור שותפויות עם חברות אירופאיות לפיתוח פרויקטים משותפים באפריקה, תוך ניצול היתרונות היחסיים של כל צד.

שילוב בשרשראות אספקה: פתיחת ערוצי סחר חדשים תאפשר לחברות ישראליות להשתלב בשרשראות אספקה חדשות בין אירופה לאפריקה.

מומחיות ייחודית: הידע והניסיון הישראלי בפיתוח טכנולוגיות מותאמות לאקלים צחיח ולתנאים מאתגרים מהווה יתרון תחרותי משמעותי בשווקים האפריקאים.

בעוד חדשות מהעולם, אנו מנתחים כיצד הזדמנויות אלו עשויות להשפיע על עתיד היחסים הכלכליים בין ישראל ואפריקה.

תחומים מרכזיים לשיתוף פעולה אירו-אפריקאי והשלכותיהם על ישראל

הסכם הסחר החדש מתמקד במספר תחומים אסטרטגיים בהם צפויות השקעות משמעותיות וזרימת ידע מוגברת. עבור חברות ישראליות, הבנת המגמות בתחומים אלו היא קריטית לזיהוי הזדמנויות עסקיות:

1. אנרגיה מתחדשת ותשתיות אנרגיה

ההסכם מקצה משאבים משמעותיים לפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת באפריקה, במיוחד אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. לחברות ישראליות המתמחות בתחום זה, כולל מערכות אגירת אנרגיה וניהול רשתות חכמות, נפתחות הזדמנויות להשתלב בפרויקטים רחבי היקף.

ההשקעות בתשתיות חשמל ובמיוחד ברשתות מיקרו-גריד למקומות מרוחקים מציעות פוטנציאל עסקי לחברות ישראליות המפתחות פתרונות מבוזרים לאזורים מרוחקים.

2. חקלאות וביטחון תזונתי

פיתוח חקלאות בת-קיימא מהווה יעד מרכזי בהסכם, עם השקעות צפויות בטכנולוגיות השקיה יעילות, חקלאות מדייקת ופתרונות לשרשרת אספקת המזון. זהו תחום בו לישראל יש מוניטין עולמי ויתרון תחרותי משמעותי.

עם זאת, התחרות מצד חברות אירופאיות תהיה משמעותית, במיוחד לאור יתרונות המיסוי והמכס שיקבלו במסגרת ההסכם. חברות ישראליות יצטרכו להדגיש את היתרון היחסי שלהן בפתרונות חקלאיים לאזורים צחיחים ולתנאי מזג אוויר קיצוניים.

3. תשתיות דיגיטליות וסייבר

ההסכם מדגיש את חשיבות הדיגיטליזציה של הכלכלה האפריקאית, כולל פריסת תשתיות תקשורת, פיתוח שירותים דיגיטליים ואבטחת סייבר. זהו תחום בו לישראל יש יתרונות ברורים, במיוחד בהיבטי אבטחת מידע והגנת סייבר.

חברות ישראליות יכולות להציע פתרונות מותאמים לאתגרים הייחודיים של השוק האפריקאי, כגון פתרונות לאבטחת תשתיות קריטיות ומערכות פיננסיות, תוך התחשבות במגבלות התקציב והתשתית הקיימת.

4. בריאות וטכנולוגיות רפואיות

בעקבות משבר הקורונה, ההסכם מקדיש תשומת לב מיוחדת לחיזוק מערכות הבריאות באפריקה, כולל השקעות בתשתיות רפואיות, מערכות טלה-רפואה ופיתוח יכולות מקומיות לייצור תרופות וציוד רפואי.

חברות ישראליות בתחום הטכנולוגיה הרפואית, הטלה-רפואה ומערכות מידע רפואיות יכולות למצוא הזדמנויות משמעותיות, במיוחד אם יציעו פתרונות המותאמים לאזורים עם תשתיות מוגבלות.

השוואת אסטרטגיות סחר: האיחוד האירופי מול ישראל באפריקה

כדי להבין טוב יותר את ההשלכות של ההסכם החדש, כדאי להשוות את האסטרטגיות של האיחוד האירופי וישראל ביחס לאפריקה:

האסטרטגיה האירופית החדשה

האיחוד האירופי עבר מגישה של סיוע חוץ מסורתי לגישה של שותפות כלכלית ופיתוח משותף. האסטרטגיה החדשה מתמקדת בבניית שרשראות ערך אזוריות, פיתוח תעשיות מקומיות והקמת תשתיות שיאפשרו צמיחה כלכלית ארוכת טווח.

המודל האירופי מבוסס על משאבים פיננסיים משמעותיים (כ-150 מיליארד אירו), מסגרת רגולטורית מקיפה ויכולת להציע לאפריקה גישה לשוק צרכני של 450 מיליון אנשים.

האסטרטגיה הישראלית המסורתית

האסטרטגיה הישראלית באפריקה התמקדה מסורתית במספר תחומי התמחות ספציפיים: חקלאות, בריאות, ביטחון וטכנולוגיות מים. ישראל הסתמכה על יתרונותיה הטכנולוגיים ועל הניסיון שלה בפיתוח פתרונות לאתגרים דומים לאלו הקיימים במדינות אפריקאיות רבות.

עם זאת, היקף המשאבים הכלכליים שישראל יכולה להקצות לפיתוח באפריקה מוגבל בהשוואה לאיחוד האירופי, והנוכחות הכלכלית הישראלית התמקדה במספר מדינות מפתח (בעיקר אתיופיה, קניה, גאנה, רואנדה ודרום אפריקה).

צורך באסטרטגיה ישראלית מעודכנת

לאור ההסכם החדש, ישראל נדרשת לעדכן את האסטרטגיה שלה ביחס לאפריקה:

1. חיזוק הסכמי סחר דו-צדדיים עם מדינות אפריקאיות מרכזיות
2. פיתוח מנגנוני מימון ייעודיים לתמיכה בחברות ישראליות הפועלות באפריקה
3. שימוש בכלים דיפלומטיים לפתיחת שווקים ויצירת שיתופי פעולה
4. עידוד שותפויות תלת-צדדיות (ישראל-אירופה-אפריקה) לניצול ההזדמנויות שיוצר ההסכם החדש
5. פיתוח התמחויות נישה בתחומים שאינם מכוסים היטב על ידי החברות האירופאיות

מקרי בוחן: הצלחות ישראליות באפריקה והפוטנציאל העתידי

כדי להבין טוב יותר את הפוטנציאל של חברות ישראליות בשוק האפריקאי המשתנה, כדאי לבחון מספר מקרי הצלחה קיימים:

מקרה 1: טכנולוגיות השקיה בקניה

חברת נטפים הישראלית הקימה בקניה מספר פרויקטים רחבי היקף של השקיה בטפטוף, המשלבים את הטכנולוגיה עם הכשרה של חקלאים מקומיים. המודל העסקי מבוסס על שיתוף פעולה עם ממשלת קניה וארגונים מקומיים, והדגש הוא על העברת ידע והתאמת הטכנולוגיה לתנאים המקומיים.

תחת ההסכם החדש, מודל זה יכול להתרחב באמצעות שילוב מימון אירופי לפרויקטים חקלאיים, תוך שמירה על היתרון הטכנולוגי הישראלי.

מקרה 2: אנרגיה סולארית ברואנדה

חברת גיגאוואט גלובל הישראלית הקימה ברואנדה את שדה האנרגיה הסולארית הגדול במזרח אפריקה, במודל של שותפות ציבורית-פרטית. הפרויקט לא רק מספק אנרגיה נקייה אלא גם יצר מאות מקומות עבודה מקומיים ומהווה מקור הכנסה יציב למדינה.

ההסכם החדש, עם הדגש שלו על אנרגיה מתחדשת, יוצר הזדמנויות רבות לפרויקטים דומים, במיוחד אם חברות ישראליות ישתפו פעולה עם שותפים אירופאים המספקים מימון ותמיכה רגולטורית.

מקרה 3: מערכות מידע לחקלאות באתיופיה

חברת אגריטאסק הישראלית פיתחה מערכת מידע לחקלאים באתיופיה, המספקת תחזיות מזג אוויר, הנחיות לגידולים ומידע על מחירי שוק באמצעות הטלפון הנייד. המודל משלב טכנולוגיה ישראלית עם שותפים מקומיים ומשתמש בתשתיות קיימות.

תחת ההסכם החדש, פתרונות דיגיטליים מסוג זה יכולים להתרחב במהירות לאור ההשקעות הצפויות בתשתיות דיגיטליות.

המלצות לחברות ישראליות להתמודדות עם המציאות החדשה

לאור הניתוח שלעיל, להלן מספר המלצות קונקרטיות לחברות ישראליות הפועלות או מתכננות לפעול בשווקי אפריקה:

1. אסטרטגיית התמחות ובידול

חברות ישראליות צריכות לזהות תחומי נישה שבהם יש להן יתרון ייחודי ולהתמקד בהם, במקום להתחרות ישירות עם תאגידים אירופאיים גדולים. לדוגמה, במקום להתמודד על פרויקטים גדולים של תשתיות מים, כדאי להתמקד בפתרונות ניטור ובקרה חכמים למערכות קיימות.

2. שותפויות אסטרטגיות תלת-צדדיות

מומלץ לפתח מודלים של שיתוף פעולה משולש: חברות ישראליות, שותפים אירופאים וגורמים מקומיים באפריקה. מודל זה מאפשר לנצל את המימון והגישה לשוק של השותף האירופי, את הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית, ואת הידע המקומי והגישה לשוק של השותף האפריקאי.

3. התאמה לסטנדרטים האירופאיים

חברות ישראליות צריכות להשקיע בהתאמת המוצרים והשירותים שלהן לסטנדרטים האירופאיים שיאומצו באפריקה במסגרת ההסכם. זה יאפשר להן לא רק להתחרות בשוק האפריקאי אלא גם לשפר את הגישה לשוק האירופי עצמו.

4. מיקוד גיאוגרפי

במקום לנסות לפעול בכל רחבי היבשת, כדאי להתמקד במדינות אפריקאיות ספציפיות שבהן יש לישראל יחסים דיפלומטיים וכלכליים חזקים, ולהעמיק את הנוכחות בהן. מדינות כמו קניה, אתיופיה, גאנה, רואנדה וחוף השנהב מציעות הזדמנויות משמעותיות לחברות ישראליות.

5. פיתוח מנגנוני מימון ייעודיים

חברות ישראליות יכולות לפנות לגופים כמו הסוכנות הישראלית לסיוע בינלאומי (מש״ב), אשרא – החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, ומרכז הסחר הבינלאומי, לקבלת תמיכה במימון פרויקטים באפריקה. בנוסף, כדאי לבחון אפשרויות שיתוף פעולה עם בנקי פיתוח אירופאיים ואפריקאיים.

מבט לעתיד: הזדמנויות חדשות וכיוונים לפיתוח

הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לאפריקה יוצר מציאות חדשה, אך גם פותח אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה וצמיחה. בשנים הקרובות, אנו צפויים לראות:

• צמיחה מואצת בהיקף ההשקעות באפריקה, במיוחד בתחומי התשתיות והאנרגיה המתחדשת
• התפתחות מהירה של שווקים ויצירת מעמד ביניים צרכני גדול יותר במדינות אפריקאיות
• אימוץ מואץ של טכנולוגיות חדשות, במיוחד בתחומי החקלאות, הבריאות והפיננסים
• התגבשות שרשראות ערך אזוריות והשתלבות של תעשיות אפריקאיות בכלכלה העולמית

עבור ישראל, זוהי הזדמנות לבנות מחדש את האסטרטגיה הכלכלית שלה ביחס לאפריקה, מתוך ראייה ארוכת טווח ודגש על פיתוח שותפויות וקשרים עמוקים. מעבר לאינטרסים הכלכליים המיידיים, יחסים חזקים עם מדינות אפריקה מהווים נכס אסטרטגי חשוב לישראל גם בזירה הדיפלומטית הבינלאומית.

בAfrica Climate, אנו עוקבים באופן שוטף אחר ההתפתחויות הכלכליות והפוליטיות ביבשת אפריקה, ומספקים ניתוח וייעוץ לגורמים ישראליים המעוניינים לפעול באזור.

סיכום

הסכם הסחר החדש בין האיחוד האירופי למדינות אפריקה מסמן שינוי משמעותי ביחסים הכלכליים בין היבשות ויוצר אתגרים והזדמנויות חדשים עבור ישראל. מחד, ההסכם מגביר את התחרות בשווקים האפריקאיים ומעניק יתרונות לחברות אירופאיות. מאידך, הוא פותח אפשרויות חדשות לשותפויות, מימון פרויקטים ושילוב בשרשראות ערך אזוריות.

חברות ישראליות יכולות להצליח בסביבה החדשה אם יתמקדו ביתרונותיהן היחסיים, יפתחו שותפויות אסטרטגיות ויתאימו את האסטרטגיות שלהן למציאות החדשה. במיוחד בתחומים כמו חקלאות מתקדמת, טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ופתרונות דיגיטליים, יש לישראל הרבה מה להציע לשוק האפריקאי המתפתח.

אנו ב-Africa Climate מאמינים כי עתיד היחסים הכלכליים בין ישראל לאפריקה טומן בחובו פוטנציאל עצום, וכי הסכם הסחר החדש, למרות האתגרים שהוא מציב, מספק הזדמנות לבניית שותפויות ארוכות טווח ופיתוח כלכלי משותף. אנו מזמינים אתכם להמשיך ולעקוב אחר הניתוחים והתובנות שלנו בנושא זה ובנושאים נוספים הקשורים ליחסי ישראל-אפריקה.

The post הסכם סחר חדש בין מדינות אפריקה ואיחוד אירופי – מה זה משנה לישראל? appeared first on אפריקה גלובל – חדשות. תובנות. עולם משתנה.