מה שחשוב לדעת
המדיניות הציבורית בישראל משפיעה משמעותית על אקוסיסטם החדשנות והיזמות באמצעות מגוון כלים: תמריצי מיסוי, מענקי מחקר ופיתוח, תוכניות תמיכה ממשלתיות, ורגולציה מותאמת. הצלחת ישראל כ"אומת הסטארט-אפ" מבוססת במידה רבה על מדיניות ממשלתית עקבית שיצרה אקלים עסקי תומך חדשנות, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים בהרחבת התועלות לכלל החברה הישראלית.
מבוא: המדיניות הציבורית כמנוע צמיחה של אקוסיסטם החדשנות הישראלי
ישראל, המכונה "אומת הסטארט-אפ", ידועה בעולם כמעצמת חדשנות וטכנולוגיה. מעבר לתרבות היזמית ולהון האנושי האיכותי, למדיניות הציבורית יש תפקיד מכריע בעיצוב והאצת אקוסיסטם החדשנות הישראלי. אתר אפריקה גלובל עוקב אחר התפתחויות אלו ומנתח את השפעתן על הכלכלה והחברה בישראל ומעבר לה.
המדיניות הציבורית בישראל בתחום החדשנות והיזמות מתבטאת במגוון רחב של כלים: תמריצי מס, מענקים, תוכניות תמיכה, רגולציה מותאמת, ויצירת תשתיות תומכות. מדיניות זו התפתחה לאורך עשרות שנים ועברה התאמות רבות בהתאם לשינויים בסביבה הכלכלית הגלובלית ובצרכי התעשייה המקומית.
מאמר זה יבחן לעומק את ההיבטים השונים של המדיניות הציבורית המשפיעים על החדשנות והיזמות בישראל, יציג את התוכניות העיקריות, יסקור מגמות עכשוויות, וינתח אתגרים והזדמנויות לעתיד. הבנת מערכת היחסים המורכבת בין המדינה לבין אקוסיסטם היזמות חיונית לכל העוסקים בתחום, החל מיזמים, משקיעים וחברות טכנולוגיה, ועד לקובעי מדיניות ואנשי אקדמיה.
התפתחות היסטורית של מדיניות החדשנות הישראלית
כדי להבין את המצב הנוכחי, חשוב להכיר את ההתפתחות ההיסטורית של מדיניות החדשנות בישראל. התפתחות זו משקפת תהליך למידה ארוך-טווח של המערכת הממשלתית והפרטית, שהוביל לעיצוב מודל ייחודי של תמיכה ממשלתית בחדשנות.
שנות ה-70 וה-80: הנחת היסודות
בשנות ה-70 המוקדמות, הוקמה לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר (כיום רשות החדשנות), שסימנה את תחילת המעורבות הממשלתית המאורגנת בעידוד חדשנות. חוק המו"פ שנחקק ב-1984 יצר את התשתית החוקית לתמיכה ממשלתית שיטתית במחקר ופיתוח במגזר העסקי.
תקופה זו אופיינה בהשקעות ישירות של הממשלה במו"פ ביטחוני, שיצרו את הבסיס הטכנולוגי והאנושי שלימים יזין את תעשיית ההייטק האזרחית. מודל החממות הטכנולוגיות, שהושק בתחילת שנות ה-90, היה חדשני בקנה מידה עולמי והציע מסגרת לתמיכה ביזמים בשלבים מוקדמים.
שנות ה-90 וה-2000: צמיחת אקוסיסטם הון סיכון
נקודת מפנה משמעותית הייתה תוכנית יוזמה שהושקה ב-1993, שנועדה לעודד הקמת קרנות הון סיכון מקומיות. הממשלה הציעה "רשת ביטחון" למשקיעים פרטיים, ובכך יצרה תמריץ להשקעה בתעשיית ההייטק הצעירה. מהלך זה נחשב לאחד המוצלחים בתולדות מדיניות החדשנות הישראלית, והוביל לצמיחה אדירה של ענף ההון סיכון המקומי.
במקביל, שורה של רפורמות במערכת המס עודדו השקעות זרות והקמת מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל. חוק האנג'לים (2011) העניק הטבות מס למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וחיזק את מעגל המימון בשלבים המוקדמים.
העשור האחרון: אתגרים חדשים ותגובות מדיניות
בשנים האחרונות, עם התבגרות האקוסיסטם הישראלי והשינויים בזירה הגלובלית, המדיניות הציבורית מתמודדת עם אתגרים חדשים. אלה כוללים את הצורך בהרחבת תועלות ההייטק לאוכלוסיות רחבות יותר, התמודדות עם מחסור בכוח אדם מיומן, ועידוד חדשנות בתעשיות מסורתיות.
הקמת רשות החדשנות ב-2016 (שהחליפה את לשכת המדען הראשי) סימנה שינוי ארגוני משמעותי, שנועד להתאים את המדיניות הממשלתית לאתגרים אלה. הרשות מציעה כיום מגוון רחב יותר של מסלולי תמיכה, המותאמים לשלבים שונים בחיי חברות טכנולוגיה ולסקטורים ספציפיים.
כפי שניתן לראות בחדשות ישראליות בראייה כלכלית, מדיניות החדשנות הישראלית ממשיכה להתפתח ולהסתגל לשינויים בסביבה העסקית העולמית.
תוכניות ממשלתיות מרכזיות לעידוד חדשנות ויזמות
ממשלת ישראל מפעילה מגוון רחב של תוכניות לעידוד חדשנות ויזמות, שרובן מרוכזות תחת רשות החדשנות. תוכניות אלה מיועדות לשלבים שונים בחיי חברות טכנולוגיה, החל מרעיון ראשוני ועד להתרחבות גלובלית.
נתונים חשובים
- רשות החדשנות מפעילה למעלה מ-40 מסלולי תמיכה שונים ליזמות וחדשנות
- תקציב רשות החדשנות עומד על כ-1.7 מיליארד ש"ח בשנה (2023)
- יחס ההשקעה הפרטית שמתקבלת עבור כל שקל של השקעה ממשלתית עומד על 1:5 בממוצע
- למעלה מ-1,500 חברות וגופי מחקר מקבלים מימון ממשלתי למו"פ מדי שנה
- כ-600 סטארט-אפים חדשים מוקמים בישראל מדי שנה, מהשיעורים הגבוהים בעולם לנפש
מסלולי המימון של רשות החדשנות
רשות החדשנות מציעה מסלולי מימון מגוונים המותאמים לצרכים ולשלבים שונים בחיי יזמות. מסלול הזנק (Seed) מציע מענקים בהיקף של 30%-50% מהתקציב המאושר ליזמים בתחילת דרכם. מסלול תנופה מיועד ליזמים בשלב הוכחת היתכנות, עם מענקים של עד 85% מהתקציב המאושר.
לחברות בשלבי צמיחה, קיימים מסלולי מו"פ עסקי המציעים מענקים בשיעור של 20%-50%, תלוי באזור הגיאוגרפי ובתחום הטכנולוגי. תוכניות ייעודיות קיימות עבור תחומים אסטרטגיים כמו מדעי החיים, קלינטק, תחבורה חכמה, בינה מלאכותית וקוונטום.
חממות ומאיצים טכנולוגיים
מודל החממות הטכנולוגיות הישראלי נחשב לאחד המוצלחים בעולם. כיום פועלות בישראל כ-19 חממות טכנולוגיות במימון משותף של המדינה והמגזר הפרטי. החממות מציעות ליזמים חבילת תמיכה הכוללת מימון (עד 85% מהתקציב המאושר), מנטורינג, שירותים מקצועיים, ותשתיות פיזיות.
לצד החממות, פועלים כ-100 מאיצים עסקיים, חלקם בתמיכה ממשלתית, המציעים תוכניות האצה קצרות טווח לסטארט-אפים בשלבים שונים. מאיצים אלה מספקים הכוונה, רישות עסקי, וחשיפה למשקיעים פוטנציאליים.
תוכניות לקידום אוכלוסיות בתת-ייצוג
בשנים האחרונות, גוברת המודעות לצורך בהרחבת מעגל המשתתפים באקוסיסטם היזמות הישראלי. רשות החדשנות מפעילה תוכניות ייעודיות למגזרים בתת-ייצוג, כגון:
- תוכנית "יזמות ערבית" – מסלול ייעודי לעידוד יזמות טכנולוגית במגזר הערבי
- תוכנית "חרדים בהייטק" – מיועדת להגברת השתלבות המגזר החרדי בתעשיית ההייטק
- תוכניות לעידוד יזמות נשים – כולל מענקים מוגדלים ותוכניות ליווי מותאמות
- תוכניות פריפריה – מענקים מוגדלים ותמיכה מיוחדת ליזמים מאזורי פריפריה
אתר אפריקה גלובל מספק עדכונים שוטפים על תוכניות אלה ומנתח את השפעתן על צמצום פערים חברתיים וכלכליים בישראל.
תוכניות לשיתופי פעולה בינלאומיים
ישראל חתומה על הסכמי שיתוף פעולה במו"פ עם למעלה מ-70 מדינות. תוכניות אלה מאפשרות לחברות ישראליות לשתף פעולה עם חברות זרות במימון משותף של הממשלות. בין התוכניות הבולטות:
- BIRD – קרן דו-לאומית ישראל-ארה"ב למימון פרויקטים משותפים
- Horizon Europe – תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, בה ישראל משתתפת כמדינה שותפה
- תוכניות דו-לאומיות עם סין, הודו, קוריאה, יפן ומדינות נוספות
- מסלול גלובלי של רשות החדשנות לתמיכה בחברות ישראליות המתרחבות לשווקים בינלאומיים
שיתופי פעולה אלה מהווים מנוף משמעותי לחברות ישראליות בחדירה לשווקים בינלאומיים ובגישה לידע וטכנולוגיות זרות.
נקודת מבט מקצועית
הניסיון שנצבר באתר אפריקה גלובל מצביע על כך שהצלחת תוכניות הממשלה לעידוד חדשנות נובעת משילוב של גמישות, התאמה מתמדת לצרכי השוק, ושיתוף הדוק עם המגזר הפרטי. בניגוד למודלים ריכוזיים יותר, המודל הישראלי מאופיין בתמיכה המאפשרת ליזמים חופש פעולה רב, תוך דרישה להשקעה משלימה מהמגזר הפרטי. מודל זה מבטיח שהכסף הציבורי יגיע לפרויקטים בעלי פוטנציאל שוק אמיתי.
השפעת הרגולציה על אקוסיסטם החדשנות
הרגולציה משחקת תפקיד מורכב באקוסיסטם החדשנות הישראלי. מצד אחד, רגולציה נתפסת לעיתים כמחסום בפני חדשנות, ומצד שני, מסגרת רגולטורית נכונה יכולה ליצור ודאות ואמון שמעודדים השקעות וחדשנות.
רגולציה תומכת חדשנות
בשנים האחרונות, רגולטורים ישראלים אימצו גישות חדשניות המעודדות חדשנות, ביניהן:
- סנדבוקס רגולטורי: בתחומי הפינטק והבנקאות, בנק ישראל מפעיל "ארגז חול רגולטורי" המאפשר לחברות לבחון מודלים עסקיים חדשניים בסביבה מוגנת עם הקלות רגולטוריות זמניות
- רגולציה מבוססת תוצאות: מעבר מרגולציה מרשמית (המכתיבה כיצד לפעול) לרגולציה מבוססת תוצאות (המגדירה את היעדים אך מאפשרת גמישות באופן השגתם)
- רגולציה מותאמת לחדשנות: בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, תחבורה אוטונומית וסייבר, פועלות ועדות ייעודיות לבחינת התאמת הרגולציה לטכנולוגיות חדשות
חסמים רגולטוריים והשפעתם
למרות המגמות החיוביות, יזמים ישראלים עדיין מתמודדים עם חסמים רגולטוריים משמעותיים:
- בירוקרטיה: תהליכים מורכבים ומסורבלים לקבלת אישורים, רישיונות והיתרים
- חוסר ודאות רגולטורי: שינויים תכופים ברגולציה או העדר מסגרת רגולטורית ברורה בתחומים חדשניים
- פער דיגיטלי: אימוץ איטי של כלים דיגיטליים ברשויות ציבוריות, המקשה על עסקים בתחום הדיגיטל
- עומס רגולטורי: ריבוי רגולטורים ודרישות חופפות או סותרות
סקר שנערך בקרב יזמים ישראלים ב-2022 הראה שכ-68% מהם רואים ברגולציה אתגר משמעותי לפיתוח מוצרים חדשניים, במיוחד בתחומי הבריאות, פינטק ואנרגיה.
רפורמות רגולטוריות לעידוד חדשנות
ממשלת ישראל יזמה בשנים האחרונות מספר רפורמות שמטרתן להפחית את הנטל הרגולטורי ולעודד חדשנות:
- תוכנית "נטל רגולטורי חכם": יוזמה להפחתת הנטל הרגולטורי ב-25% עד 2025
- מדיניות "רגולציה חכמה": אימוץ עקרונות של הערכת השפעות רגולציה (RIA) לפני חקיקה חדשה
- ממשל זמין: דיגיטציה של שירותים ממשלתיים והנגשתם באופן מקוון
- שולחנות עגולים: פורומים משותפים לרגולטורים, תעשייה ואקדמיה לדיון בהתאמת רגולציה לחדשנות
| קריטריון | רגולציה מסורתית | רגולציה תומכת חדשנות |
|---|---|---|
| גישה בסיסית | מרשמית – מכתיבה כיצד לפעול | מבוססת תוצאות – מגדירה יעדים עם גמישות בדרך |
| קצב התאמה | איטי, דורש תהליכי חקיקה ארוכים | גמיש, עם מנגנוני עדכון מהירים |
| יחס לטכנולוגיות חדשות | זהירות יתר, דרישות נוקשות | גישת "סנדבוקס", מרחבי ניסוי מוגנים |
| מעורבות התעשייה | מוגבלת, בעיקר בשלב ההערות | שותפות מלאה בעיצוב המדיניות |
| מיקוד פיקוח | ציות לכללים פורמליים | ניהול סיכונים אפקטיבי |
| נטל בירוקרטי | כבד, דרישות דיווח מרובות | ממוקד, מבוסס על הערכת סיכונים |
| גישה בינלאומית | ייחודית למדינה, מנותקת | תיאום והרמוניזציה בינלאומית |
מדיניות מיסוי והשפעתה על יזמות וחדשנות
מדיניות המיסוי היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר שבהם משתמשת הממשלה לעידוד חדשנות ויזמות. בישראל התפתחה מערכת מיסוי המציעה תמריצים משמעותיים לחברות טכנולוגיה ולמשקיעים בהן.
חוק עידוד השקעות הון והטבות מס לחברות טכנולוגיה
חוק עידוד השקעות הון, שעבר רפורמות משמעותיות לאורך השנים, מציע הטבות מס משמעותיות לחברות טכנולוגיה:
- מפעל טכנולוגי מועדף: שיעור מס חברות של 12% במרכז הארץ ו-7.5% בפריפריה
- מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד: לחברות גדולות במיוחד, שיעור מס של 6%
- מס על דיבידנד: שיעור מופחת של 4% למשקיעים זרים ו-20% למשקיעים מקומיים
- מס על הכנסות מקניין רוחני: שיעורי מס מופחתים על הכנסות מפטנטים, תוכנה, וקניין רוחני אחר
רפורמת המס משנת 2017 (תיקון 73 לחוק) הרחיבה את הטבות המס לחברות המפתחות קניין רוחני בישראל, במטרה למשוך ולשמר פעילות מו"פ בארץ.
תמריצי מס למשקיעים ויזמים
לצד הטבות לחברות, קיימים תמריצי מס למשקיעים ויזמים:
- "חוק האנג'לים": מאפשר ניכוי השקעות בחברות הזנק מההכנסה החייבת של משקיעים פרטיים
- פטור ממס רווחי הון: למשקיעים זרים על השקעות בחברות ישראליות (בכפוף לתנאים מסוימים)
- הטבות לאופציות לעובדים: מסלול "רווח הון" (סעיף 102) מאפשר הטבות מס משמעותיות לעובדים המקבלים אופציות, מרכיב חשוב בגיוס וותגמול בסטארט-אפים
- פטורים והקלות לעולים חדשים ותושבים חוזרים: פטור ממס על הכנסות והון מחו"ל למשך 10 שנים, המושך יזמים בינלאומיים
הקלות מיסוי למו"פ וחדשנות
מערכת המס הישראלית מכירה בחשיבות המו"פ ומציעה הקלות ספציפיות:
- זיכוי מס למו"פ: ניכוי מוגדל של הוצאות מו"פ מההכנסה החייבת
- "פטנט בוקס": שיעורי מס מופחתים על הכנסות הנובעות מקניין רוחני שפותח בישראל
- פחת מואץ: על ציוד המשמש למו"פ
- מיסוי ירוק: הטבות מס לטכנולוגיות סביבתיות וחדשנות בתחום האנרגיה המתחדשת
מחקר שנערך ב-2021 הראה שכל שקל של הטבת מס למו"פ מניב תשואה של כ-3 שקלים בהשקעות מו"פ נוספות במשק.
אתגרים ודילמות במדיניות המיסוי
למרות ההטבות הנרחבות, מדיניות המיסוי הישראלית מתמודדת עם מספר אתגרים:
- מורכבות המערכת: ריבוי הטבות ומסלולים יוצר סבך בירוקרטי המקשה במיוחד על יזמים צעירים וחברות קטנות
- תחרות מיסוי בינלאומית: מדינות רבות מציעות הטבות מס אגרסיביות למשיכת חברות טכנולוגיה
- שחיקת בסיס המס: ריבוי הטבות עלול להוביל לאובדן הכנסות ממסים
- הגדלת אי-שוויון: ביקורת על כך שהטבות המס מיטיבות בעיקר עם מגזרים חזקים בחברה
אתר אפריקה גלובל עוקב אחר הדיונים וההתפתחויות בתחום מדיניות המיסוי ומשמעותם לאקוסיסטם היזמות הישראלי.
מהן התוכניות הממשלתיות העיקריות לעידוד יזמות בישראל?
התוכניות הממשלתיות העיקריות לעידוד יזמות בישראל מרוכזות בעיקר תחת רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי). אלה כוללות מסלולי מימון כמו תוכנית הזנק למיזמים בראשית דרכם, תוכנית תנופה לשלב הוכחת היתכנות, ומסלולי מו"פ עסקי לחברות בשלבי צמיחה. בנוסף, ישנן תוכניות חממות טכנולוגיות ומאיצים המציעים מימון, מנטורינג ותשתיות. תוכניות ייעודיות קיימות לאוכלוסיות בתת-ייצוג כמו יזמים מהמגזר הערבי, החרדי ומהפריפריה, וכן תוכניות לעידוד יזמות נשים. ישראל גם מפעילה תוכניות לשיתופי פעולה בינלאומיים, כגון קרן BIRD, השתתפות בתוכנית Horizon Europe, והסכמי מו"פ דו-לאומיים עם למעלה מ-70 מדינות, המאפשרים לחברות ישראליות שיתופי פעולה וחדירה לשווקים בינלאומיים.
איך הרגולציה בישראל משפיעה על תחום הסטארט-אפים?
הרגולציה בישראל משפיעה על תחום הסטארט-אפים באופן דואלי. מצד אחד, ישנן יוזמות רגולטוריות תומכות חדשנות כמו "סנדבוקס רגולטורי" בתחום הפינטק, רגולציה מבוססת תוצאות המאפשרת גמישות בדרכי היישום, ורגולציה מותאמת בתחומים כמו בריאות דיגיטלית וסייבר. מצד שני, יזמים מתמודדים עם חסמים כמו בירוקרטיה מורכבת, חוסר ודאות רגולטורי בתחומים חדשניים, פער דיגיטלי ברשויות, ועומס רגולטורי הנובע מריבוי רגולטורים ודרישות חופפות. סקרים מראים שכ-68% מהיזמים רואים ברגולציה אתגר משמעותי, במיוחד בתחומי הבריאות, פינטק ואנרגיה. ממשלת ישראל מודעת לאתגרים אלה ויזמה רפורמות כמו "נטל רגולטורי חכם", "רגולציה חכמה", ויוזמות ממשל זמין, אך הפער בין הקצב המהיר של החדשנות לבין תהליכי התאמת הרגולציה עדיין מהווה אתגר משמעותי.
מהן הדרכים בהן המדינה מעודדת שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום החדשנות?
המדינה מעודדת שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום החדשנות במספר דרכים. ראשית, ישראל חתומה על הסכמי מו"פ דו-לאומיים עם למעלה מ-70 מדינות, המאפשרים מימון משותף של פרויקטי מחקר ופיתוח. דוגמה בולטת היא קרן BIRD (קרן דו-לאומית ישראל-ארה"ב) המממנת פרויקטים משותפים בין חברות ישראליות ואמריקאיות. שנית, ישראל משתתפת בתוכניות מחקר ופיתוח בינלאומיות כמו Horizon Europe של האיחוד האירופי, המאפשרת לחוקרים וחברות ישראליות להשתלב במיזמי מחקר אירופיים ולקבל מימון משמעותי. בנוסף, רשות החדשנות מפעילה מסלול גלובלי המסייע לחברות ישראליות להתרחב לשווקים בינלאומיים, וכן משלחות עסקיות וחדשנות המקדמות שיתופי פעולה. המשרד לקשרי חוץ ומשרד הכלכלה מפעילים נספחים מסחריים בשגרירויות ברחבי העולם, העובדים ליצירת קשרים עסקיים ושיתופי פעולה טכנולוגיים. תוכניות אלה יוצרות רשת גלובלית המסייעת לחברות ישראליות להתחבר לשווקים, ידע, טכנולוגיות והון ברחבי העולם.
ההשפעה של מדיניות ציבורית על אוכלוסיות שונות באקוסיסטם היזמות
אחד האתגרים המשמעותיים של המדיניות הציבורית בישראל הוא הרחבת תועלות החדשנות והיזמות לכלל חלקי החברה. למרות הצלחתו הגלובלית, אקוסיסטם היזמות הישראלי מאופיין באי-שוויון משמעותי בהשתתפות של קבוצות אוכלוסייה שונות.
פערים והצלחות בשילוב אוכלוסיות מגוונות
הנתונים משקפים פערים משמעותיים בהשתתפות בתעשיית ההייטק והיזמות:
- נשים: מהוות רק כ-35% מכוח העבודה בהייטק וכ-15% מהיזמים
- חרדים: כ-3% מעובדי ההייטק, למרות היותם כ-12% מהאוכלוסייה
- ערבים: כ-5% מעובדי ההייטק, בעוד חלקם באוכלוסייה כ-21%
- פריפריה: ריכוז של כ-80% מחברות ההייטק במרכז הארץ
בשנים האחרונות, הושקו מספר יוזמות מדיניות לצמצום פערים אלה:
- תוכנית "הייטק 50-50": יעד ממשלתי להגדלת שיעור הנשים בהייטק ל-50% עד 2030
- תוכנית החומש לחברה הערבית: הקצאת משאבים ייעודיים לשילוב המגזר הערבי בהייטק, כולל הקמת מרכזי יזמות ותוכניות הכשרה
- מסלולי תעסוקה לחרדים: תוכניות הכשרה מותאמות תרבותית וסבסוד העסקה
- מרכזי חדשנות בפריפריה: הקמת האבים טכנולוגיים באזורי פריפריה עם תמריצים לחברות
תוכניות חינוך ופיתוח הון אנושי
מדיניות ציבורית אפקטיבית בתחום החדשנות מתחילה במערכת החינוך והפיתוח של הון אנושי איכותי. ממשלת ישראל משקיעה במספר תוכניות:
- תוכנית הלאומית למצוינות במתמטיקה ומדעים: הגדלת מספר התלמידים הלומדים 5 יחידות במתמטיקה ומדעים
- אקדמיה-תעשייה: תוכניות לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה, כולל תמריצים למחקר יישומי
- הכשרות מקצועיות: מימון הסבות מקצועיות להייטק לאוכלוסיות מגוונות
- עידוד לימודי STEM: (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בקרב אוכלוסיות בתת-ייצוג
אתגר משמעותי הוא התאמת מערכת החינוך לצרכים המשתנים של הכלכלה העתידית, כולל פיתוח כישורי יזמות, חשיבה ביקורתית, ולמידה עצמאית.
מדידת האפקטיביות של תוכניות מדיניות
הערכת האפקטיביות של תוכניות ממשלתיות מהווה אתגר משמעותי. בשנים האחרונות, גוברת המודעות לחשיבות של הערכה שיטתית ומדידת תוצאות:
- מדדי תוצאה: פיתוח מדדים מעבר להיקף ההשקעה הכספית, כגון מספר משרות חדשות, גיוון תעסוקתי, והיקף השקעות המשך
- ניתוח עלות-תועלת: הערכה כלכלית של התשואה על השקעה ציבורית
- מחקרי אורך: מעקב ארוך-טווח אחר השפעת תוכניות על מוטבים
- שקיפות נתונים: פרסום שיטתי של נתונים על תוצאות תוכניות
מחקר שפורסם ב-2022 הראה שתוכניות ממשלתיות עם מנגנוני הערכה מובנים והתאמה דינמית מציגות אפקטיביות גבוהה ב-40% בממוצע מתוכניות ללא מנגנונים כאלה.
מה ההשפעה של מדיניות המיסוי על סטארט-אפים בישראל?
מדיניות המיסוי בישראל משפיעה באופן משמעותי על סטארט-אפים בכל שלבי התפתחותם. ראשית, חוק עידוד השקעות הון מציע הטבות מס משמעותיות לחברות טכנולוגיה: מפעל טכנולוגי מועדף נהנה משיעור מס חברות של 12% במרכז הארץ ו-7.5% בפריפריה, ומפעל טכנולוגי מועדף מיוחד (לחברות גדולות) נהנה משיעור מס של 6% בלבד. שנית, קיימים תמריצי מס ייחודיים למשקיעים, כמו "חוק האנג'לים" המאפשר ניכוי השקעות בחברות הזנק מההכנסה החייבת, ופטור ממס רווחי הון למשקיעים זרים בתנאים מסוימים. בנוסף, מסלול הטבות מס לאופציות לעובדים (סעיף 102) מאפשר לסטארט-אפים להציע חבילות תגמול אטרקטיביות למשיכת טאלנט. חברות העוסקות במו"פ נהנות מניכוי מוגדל של הוצאות מו"פ, שיעורי מס מופחתים על הכנסות מקניין רוחני ("פטנט בוקס"), ופחת מואץ על ציוד המשמש למו"פ. למרות היתרונות, האתגרים כוללים מורכבות המערכת המקשה במיוחד על יזמים צעירים, תחרות מיסוי בינלאומית, ושאלות לגבי הגדלת אי-השוויון בחברה.
אילו אתגרים עומדים בפני קובעי המדיניות בתחום עידוד החדשנות בישראל?
קובעי המדיניות בישראל מתמודדים עם מספר אתגרים מרכזיים בתחום עידוד החדשנות. ראשית, קיים אתגר הגיוון וההכללה – צמצום הפערים בהשתתפות אוכלוסיות שונות באקוסיסטם החדשנות, כאשר נשים מהוות רק כ-15% מהיזמים, חרדים וערבים מיוצגים בתת-ייצוג משמעותי, וכ-80% מחברות ההייטק מרוכזות במרכז הארץ. שנית, ישנו אתגר שימור היתרון התחרותי בזירה הגלובלית, נוכח תחרות גוברת ממדינות המשקיעות בחדשנות. אתגר שלישי הוא מניעת "בריחת מוחות" ו"מכירה מוקדמת" של חברות ישראליות לתאגידים זרים, שעלולות להפחית את התועלת למשק המקומי. אתגר רביעי הוא התאמת מערכת החינוך וההכשרה המקצועית לצרכי המשק המשתנים, תוך פיתוח כישורי יזמות, חשיבה ביקורתית ולמידה עצמאית. לבסוף, ישנו אתגר האיזון בין רגולציה מגינה לבין עידוד חדשנות, במיוחד בתחומים דיסרפטיביים כמו פינטק, בריאות דיגיטלית וטכנולוגיות אוטונומיות.
מבט השוואתי: מדיניות חדשנות בישראל לעומת מדינות אחרות
השוואת מדיניות החדשנות הישראלית לזו של מדינות מובילות אחרות מספקת תובנות חשובות על החוזקות, החולשות, והזדמנויות לשיפור. ישראל נחשבת למודל בתחומים מסוימים, אך יכולה ללמוד ממדינות אחרות בתחומים אחרים.
ישראל מול אקוסיסטמים מובילים
השוואה למספר אקוסיסטמים מובילים מדגישה הבדלים במדיניות החדשנות:
- ארה"ב (עמק הסיליקון): מאופיין בדומיננטיות של הון פרטי ומעורבות ממשלתית מוגבלת יותר בהשו
אפריקה גלובל הוא פורטל חדשות ייחודי מסוגו בישראל ובעולם. הוא מחבר בין חדשות מקומיות וגלובליות, מזווית רחבה ומעמיקה – עם דגש על אפריקה, שינויי אקלים, חדשנות, סביבה, חברה, יזמות, כלכלה עולמית ופרספקטיבות נדירות שלא תמצאו באף אתר אחר. הפורטל מביא תוכן חוצה גבולות, עם ערך אמיתי לגולשים שמחפשים ידע, לא רק כותרות.
