מה שחשוב לדעת
המשבר האנרגטי העולמי נובע משילוב של תלות בדלקים פוסיליים, קונפליקטים גיאופוליטיים ושינויי אקלים. האינטרסים הכלכליים של תאגידי אנרגיה, מדינות מייצאות ומשקיעים גלובליים מעצבים באופן משמעותי את מדיניות האנרגיה העולמית ומשפיעים על קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות. הבנת יחסי הכוחות הכלכליים הללו חיונית לפיתוח פתרונות יעילים למשבר.
רקע: הבנת המשבר האנרגטי העולמי
המשבר האנרגטי העולמי מהווה אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של המאה ה-21. בעוד שהעולם מתמודד עם השלכות שינויי האקלים והצורך בצמצום פליטות פחמן, הביקוש העולמי לאנרגיה ממשיך לגדול בקצב מהיר. על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול בכ-25% עד שנת 2040, כאשר רוב הגידול יגיע ממדינות מתפתחות, במיוחד בדרום מזרח אסיה ואפריקה גלובל.
המשבר האנרגטי הנוכחי מתאפיין במספר מאפיינים מרכזיים: תלות יתר בדלקים פוסיליים (נפט, פחם וגז טבעי), אי-שוויון בגישה לאנרגיה ברחבי העולם, תנודתיות במחירי האנרגיה, והשפעות סביבתיות הרסניות של ייצור וצריכת אנרגיה מסורתית. הנתונים מראים כי למרות ההתקדמות בתחום האנרגיות המתחדשות, כ-80% מאספקת האנרגיה העולמית עדיין מגיעה מדלקים פוסיליים.
נתונים חשובים
- כ-80% מצריכת האנרגיה העולמית מקורה בדלקים פוסיליים
- כ-760 מיליון בני אדם חיים ללא גישה לחשמל, מתוכם כ-600 מיליון באפריקה
- מחירי הנפט עלו ביותר מ-50% בשנת 2021
- ההשקעה באנרגיות מתחדשות הגיעה לשיא של 366 מיליארד דולר בשנת 2022
- ייצור אנרגיה אחראי לכ-73% מפליטות גזי החממה העולמיות
בשנים האחרונות, אירועים גלובליים כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמתיחות הגוברת במזרח התיכון החריפו את המשבר האנרגטי והדגישו את הפגיעות של מערכות האנרגיה העולמיות. השיבושים בשרשרת האספקה העולמית והסנקציות על רוסיה – אחת מיצואניות האנרגיה הגדולות בעולם – הובילו לעליות מחירים חדות ולמחסור באנרגיה באזורים רבים בעולם, במיוחד באירופה.
האינטרסים הכלכליים מאחורי משבר האנרגיה
מאחורי המשבר האנרגטי העולמי עומדים אינטרסים כלכליים רבי-עוצמה המשפיעים על קבלת ההחלטות ברמה הגלובלית. חברות האנרגיה הגדולות בעולם, הידועות כ"סופר-מייג'ורס" (ExxonMobil, Shell, BP, Chevron, TotalEnergies), מחזיקות בנכסים בשווי טריליוני דולרים ומשקיעות מיליארדים בשימור התלות בדלקים פוסיליים. על פי דו"ח של ארגון InfluenceMap, חמש חברות הנפט הגדולות השקיעו למעלה מ-200 מיליון דולר בלובי נגד מדיניות אקלים בשנים האחרונות.
מדינות מייצאות אנרגיה כמו ערב הסעודית, רוסיה, קטאר ונורבגיה תלויות מאוד בהכנסות מייצוא דלקים פוסיליים, כאשר במדינות מסוימות הכנסות אלו מהוות יותר מ-50% מהתמ"ג. ארגון אופ"ק (OPEC), קרטל הנפט הבינלאומי, מפעיל השפעה משמעותית על מחירי האנרגיה העולמיים באמצעות ויסות אספקת הנפט.
המערכת הפיננסית העולמית משחקת גם היא תפקיד מרכזי בהנצחת המשבר. בנקים והשקעות פרטיות ממשיכים לממן פרויקטים של דלקים פוסיליים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים מדי שנה. לפי דו"ח של ארגון Banking on Climate Chaos, 60 הבנקים הגדולים בעולם השקיעו כ-3.8 טריליון דולר בדלקים פוסיליים מאז הסכם פריז ב-2015.
נקודת מבט מקצועית
בניתוח שערכנו באפריקה גלובל, זיהינו כי האינטרסים הכלכליים המעכבים את המעבר לאנרגיה נקייה אינם רק של חברות הנפט והגז, אלא מערכת שלמה של משקיעים, בנקים, קרנות פנסיה וממשלות שכלכלתן תלויה בהכנסות מדלקים פוסיליים. השינוי האמיתי ידרוש רפורמה במערכת הפיננסית העולמית והפניית משאבים לאנרגיות מתחדשות בקנה מידה חסר תקדים.
הפער בין צפון לדרום: אי-שוויון אנרגטי גלובלי
אחד ההיבטים המטרידים ביותר של המשבר האנרגטי העולמי הוא אי-השוויון המובנה בגישה לאנרגיה. בעוד שמדינות מפותחות נהנות מאספקת אנרגיה יציבה ומגוונת, מדינות מתפתחות רבות, במיוחד באפריקה ובדרום אסיה, מתמודדות עם עוני אנרגטי חמור. נתוני הבנק העולמי מראים כי כ-760 מיליון בני אדם חיים ללא גישה לחשמל, מתוכם כ-600 מיליון באפריקה בלבד.
הפער האנרגטי בין צפון לדרום משקף גם פערים בצריכת האנרגיה. אזרח ממוצע בארצות הברית צורך פי 30 יותר אנרגיה מאזרח בבנגלדש. עם זאת, דווקא המדינות העניות הן אלו שסובלות יותר מהשפעות שינויי האקלים שנגרמים בעיקר מצריכת האנרגיה במדינות העשירות.
מדינות מתפתחות ניצבות בפני דילמה קשה: מצד אחד, הן זקוקות לפיתוח מהיר של תשתיות אנרגיה כדי לתמוך בצמיחה כלכלית ובצמצום העוני; מצד שני, יש עליהן לחץ בינלאומי להימנע משימוש בדלקים פוסיליים זולים יחסית ולהשקיע באנרגיות מתחדשות שעלות ההקמה הראשונית שלהן גבוהה יותר.
בחדשות עולמיות מובילות דווח לאחרונה על מאמצים בינלאומיים להתמודד עם פערים אלו, כולל יוזמת "אנרגיה בת-קיימא לכל" (SE4All) של האו"ם והבנק האפריקאי לפיתוח, שמטרתה להשקיע במערכות אנרגיה מבוזרות ומתחדשות באזורים כפריים ומרוחקים.
גיאופוליטיקה של אנרגיה: כיצד אנרגיה מעצבת יחסים בינלאומיים
האנרגיה היא לא רק סחורה כלכלית, אלא גם כלי אסטרטגי רב-עוצמה ביחסים הבינלאומיים. השליטה במקורות אנרגיה, נתיבי הובלה ותשתיות משפיעה באופן ישיר על יחסי הכוחות העולמיים ומעצבת בריתות גיאופוליטיות.
רוסיה, לדוגמה, משתמשת בייצוא הגז הטבעי שלה כמנוף השפעה על אירופה. המלחמה באוקראינה חשפה את הפגיעות של מדינות אירופה שהיו תלויות בגז רוסי (כ-40% מצריכת הגז האירופית לפני המלחמה). מדינות כמו גרמניה נאלצו לערוך שינויים דרמטיים במדיניות האנרגיה שלהן, להגדיל את השימוש בפחם בטווח הקצר ולהאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות בטווח הארוך.
מצרי הורמוז, שדרכם עוברת כחמישית מהנפט העולמי, מהווים נקודת תורפה אסטרטגית. מתיחות במפרץ הפרסי משפיעה מיידית על מחירי האנרגיה העולמיים. סין, מצדה, משקיעה טריליוני דולרים ביוזמת "החגורה והדרך" (Belt and Road Initiative), שכוללת פיתוח תשתיות אנרגיה ברחבי אסיה, אפריקה ואירופה, מהלך שמרחיב את השפעתה הגיאופוליטית.
| קריטריון | משטר אנרגיה מבוסס דלקים פוסיליים | משטר אנרגיה מבוסס אנרגיות מתחדשות |
|---|---|---|
| ריכוז גיאוגרפי של משאבים | מרוכז במספר מצומצם של מדינות (מזה"ת, רוסיה, ארה"ב) | מבוזר יותר, זמין במרבית אזורי העולם |
| השפעה על יחסי כוח בינלאומיים | יוצר תלות ומאפשר שימוש באנרגיה ככלי פוליטי | מפחית תלות גיאופוליטית ומחליש קרטלים |
| יציבות מחירים | תנודתיות גבוהה, מושפע מקונפליקטים ומדיניות אופ"ק | יציבות גבוהה יותר, עלויות יורדות עם התקדמות טכנולוגית |
| ביטחון אנרגטי לאומי | תלות גבוהה בייבוא עבור רוב המדינות | פוטנציאל לעצמאות אנרגטית מקומית |
| השפעה על כלכלות מייצאות | הכנסה משמעותית למדינות מייצאות נפט וגז | אתגרים כלכליים למדינות התלויות בייצוא דלקים פוסיליים |
| סיכוני ביטחון | נתיבי שינוע פגיעים, מתקנים אסטרטגיים מהווים מטרות | רשתות מבוזרות יותר, פחות פגיעות להתקפות |
| השפעה על יציבות פוליטית | "קללת המשאבים" – שחיתות ואי-יציבות במדינות עשירות במשאבים | פוטנציאל לדמוקרטיזציה של אנרגיה ושיפור שקיפות |
עבור אפריקה, הגיאופוליטיקה של האנרגיה מציבה אתגרים והזדמנויות ייחודיים. מצד אחד, מדינות עשירות במשאבים כמו ניגריה, אנגולה ואלג'יריה נהנות מהכנסות משמעותיות מייצוא דלקים פוסיליים. מצד שני, מדינות אלו סובלות לעתים קרובות מ"קללת המשאבים" – תופעה שבה עושר במשאבי טבע מוביל לשחיתות, אי-שוויון ואף סכסוכים אלימים.
המעבר לאנרגיה מתחדשת: אתגרים והזדמנויות כלכליות
המעבר לאנרגיות מתחדשות מייצג את אחת ההזדמנויות הכלכליות הגדולות של המאה ה-21, עם פוטנציאל ליצירת מיליוני משרות חדשות, הפחתת עלויות אנרגיה לטווח ארוך, והפחתת הנזקים הסביבתיים והבריאותיים. לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות (IRENA), המעבר לאנרגיות מתחדשות יכול להוסיף 98 טריליון דולר לכלכלה העולמית עד 2050 וליצור 42 מיליון משרות חדשות בתחום.
העלויות של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ירדו באופן דרמטי בעשור האחרון. מחיר הפאנלים הסולאריים ירד ביותר מ-90% מאז 2010, ועלות אנרגיית הרוח ירדה בכ-70% באותה תקופה. כיום, אנרגיה מתחדשת היא לעתים קרובות האפשרות הזולה ביותר לייצור חשמל חדש, גם ללא סובסידיות.
עם זאת, המעבר לאנרגיה נקייה מציב גם אתגרים כלכליים משמעותיים. ראשית, יש צורך בהשקעה ראשונית גבוהה בתשתיות חדשות. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעריכה כי נדרשת השקעה של כ-4 טריליון דולר בשנה עד 2030 כדי להשיג את יעדי האקלים העולמיים. שנית, המעבר ידרוש הסבה מקצועית של מיליוני עובדים בתעשיות דלקים פוסיליים.
מהם הגורמים העיקריים למשבר האנרגיה העולמי?
המשבר האנרגטי העולמי נובע משילוב של גורמים מורכבים ומשולבים. ראשית, התלות המתמשכת בדלקים פוסיליים (נפט, פחם וגז טבעי) שהם משאבים מוגבלים ומתכלים. שנית, הגידול המהיר בביקוש לאנרגיה, במיוחד בכלכלות מתפתחות כמו סין והודו. שלישית, קונפליקטים גיאופוליטיים המשפיעים על אספקת אנרגיה, כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. בנוסף, שינויי האקלים פוגעים בתשתיות אנרגיה ומשפיעים על דפוסי ייצור אנרגיה הידרואלקטרית. לבסוף, המשבר מועצם בשל השקעה לא מספקת בתשתיות אנרגיה מתחדשת ובטכנולוגיות אגירת אנרגיה. שילוב גורמים אלה יוצר את המציאות המורכבת של משבר האנרגיה העולמי.
כיצד משפיעים האינטרסים הכלכליים על מדיניות האנרגיה העולמית?
האינטרסים הכלכליים משפיעים באופן עמוק על מדיניות האנרגיה העולמית דרך מספר מנגנונים. חברות האנרגיה המסורתיות משקיעות מיליארדי דולרים בפעילויות לובי ובתרומות פוליטיות כדי להשפיע על חקיקה וליצור סביבה רגולטורית נוחה לפעילותן. לפי מחקר של אוניברסיטת ייל, חברות הנפט והגז הוציאו יותר מ-2 מיליארד דולר על לובינג ברחבי העולם בעשור האחרון. קרטלים כמו אופ"ק מתאמים את תפוקת הנפט כדי לשלוט במחירים, ובכך משפיעים על הכדאיות הכלכלית של אלטרנטיבות. מדינות שכלכלתן תלויה בייצוא דלקים פוסיליים מנסות לעכב את המעבר העולמי לאנרגיות מתחדשות כדי להגן על הכנסותיהן. לבסוף, המערכת הפיננסית העולמית עדיין מתמרצת השקעות בדלקים פוסיליים על פני אנרגיות מתחדשות, למרות הסיכונים ארוכי הטווח.
מה תפקידה של אפריקה במשבר האנרגיה העולמי?
אפריקה ממלאת תפקיד מורכב ורב-ממדי במשבר האנרגיה העולמי. מצד אחד, היבשת עשירה במשאבי אנרגיה – מרזרבות נפט וגז משמעותיות בניגריה, אנגולה ומוזמביק ועד לפוטנציאל עצום של אנרגיה מתחדשת (סולארית, רוח והידרואלקטרית). מצד שני, אפריקה מתמודדת עם פרדוקס חריף: כ-600 מיליון אפריקאים (כ-43% מהאוכלוסייה) עדיין חסרי גישה לחשמל אמין, בעוד היבשת מייצאת משאבי אנרגיה בשווי מיליארדי דולרים. אפריקה ניצבת בפני דילמה אסטרטגית – האם לפתח את משאבי הדלק הפוסילי שלה כדי לאפשר צמיחה כלכלית מהירה, או לדלג ישירות לטכנולוגיות אנרגיה ירוקות. הבחירות שמדינות אפריקה יעשו בעשורים הקרובים יהיו קריטיות לא רק עבור פיתוח היבשת אלא גם למאמצי האקלים הגלובליים.
איך ישפיע המעבר לאנרגיות מתחדשות על הכלכלה העולמית?
המעבר לאנרגיות מתחדשות צפוי לחולל טרנספורמציה משמעותית בכלכלה העולמית. ראשית, הוא צפוי ליצור עשרות מיליוני משרות חדשות בתעשיות הירוקות – מייצור פאנלים סולאריים ועד להתקנה ותחזוקה של טורבינות רוח. שנית, המעבר ישנה את מפת הכוח הגיאופוליטית העולמית, כאשר מדינות ללא משאבי דלק פוסיליים יוכלו לפתח עצמאות אנרגטית. שלישית, בטווח הארוך, אנרגיות מתחדשות צפויות להוביל להוזלת עלויות האנרגיה ולהפחתת התנודתיות במחירים. רביעית, הפחתת זיהום האוויר תוביל לחיסכון עצום בעלויות בריאותיות. עם זאת, המעבר מציב אתגרים כלכליים משמעותיים, כולל פגיעה בכלכלות התלויות בדלקים פוסיליים, עלויות מעבר גבוהות, והצורך בהכשרה מחדש של מיליוני עובדים בתעשיות המסורתיות.
אילו פתרונות קיימים למשבר האנרגיה העולמי?
פתרון המשבר האנרגטי העולמי דורש גישה משולבת הכוללת מספר אסטרטגיות מקבילות. ראשית, האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות (סולארית, רוח, הידרואלקטרית וביו-אנרגיה) באמצעות השקעות מסיביות והסרת חסמים רגולטוריים. שנית, שיפור משמעותי ביעילות האנרגטית בכל המגזרים – תעשייה, תחבורה, מבנים ומכשירי חשמל – שיכול לחסוך עד 40% מצריכת האנרגיה העולמית. שלישית, פיתוח מואץ של טכנולוגיות אגירת אנרגיה (סוללות, אגירה שאובה, מימן ירוק) להתמודדות עם האתגר של ייצור לא רציף מאנרגיה מתחדשת. רביעית, הרחבת רשתות חכמות המאפשרות ניהול יעיל יותר של ביקוש והיצע אנרגיה. חמישית, קידום מודלים של כלכלה מעגלית המפחיתים צריכת אנרגיה. לבסוף, שיתוף פעולה בינלאומי ומדיניות תמיכה כלכלית במדינות מתפתחות לדילוג על שלב האנרגיה המזהמת.
מקרה מבחן: אפריקה והפוטנציאל האנרגטי הלא ממומש
אפריקה מייצגת את אחד הפרדוקסים הגדולים של משבר האנרגיה העולמי. מצד אחד, היבשת עשירה במשאבי אנרגיה מכל סוג – מרזרבות נפט וגז משמעותיות ועד לפוטנציאל עצום של אנרגיה סולארית, רוח, הידרואלקטרית וגיאותרמית. מצד שני, אפריקה היא האזור עם שיעור הגישה הנמוך ביותר לחשמל בעולם, כאשר כ-600 מיליון איש (כ-43% מהאוכלוסייה) חיים ללא גישה לחשמל אמין.
הפוטנציאל האנרגטי של אפריקה מרשים במיוחד בתחום האנרגיה המתחדשת. אזור הסהרה לבדו מקבל מספיק קרינת שמש כדי לספק את צרכי האנרגיה העולמיים כולם. אתיופיה, קניה ומדינות אחרות באפריקה המזרחית והמרכזית מחזיקות בפוטנציאל גיאותרמי עצום, בעוד שאזורים רבים לאורך החופים מתאימים לייצור אנרגיית רוח.
אחד החסמים המרכזיים למימוש הפוטנציאל האנרגטי של אפריקה הוא מחסור בהשקעות. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, אפריקה מקבלת פחות מ-5% מההשקעות העולמיות באנרגיה, למרות שהיא מהווה כ-17% מאוכלוסיית העולם. בנוסף, מגבלות טכנולוגיות, אתגרים רגולטוריים וחוסר יציבות פוליטית באזורים מסוימים מעכבים את פיתוח תשתיות האנרגיה.
בשנים האחרונות, עם זאת, ישנן יוזמות מבטיחות שמטרתן לשנות את המצב. יוזמת "אנרגיה לאפריקה" של האיחוד האירופי מתחייבת להשקיע 150 מיליארד אירו בפיתוח תשתיות אנרגיה באפריקה עד 2030. בנוסף, חברות סיניות מובילות השקעות בתחנות כוח הידרואלקטריות בקונגו, אתיופיה וזמביה.
יוזמות כמו "פאוור אפריקה" (Power Africa) של ארה"ב ו"גרין פאוור אפריקה" (Green Power Africa) מקדמות מודלים של אנרגיה מבוזרת – מערכות סולאריות קטנות וביתיות, מיקרו-רשתות ופתרונות אחרים שאינם דורשים השקעה בתשתיות רשת חשמל יקרות. מודלים אלו של "דילוג על הרשת" (leapfrogging) מאפשרים לקהילות מרוחקות לקבל גישה לחשמל נקי ללא הצורך בהקמת תשתיות מסורתיות.
עתיד האנרגיה: תחזיות וכיוונים אסטרטגיים
העשורים הקרובים צפויים להיות קריטיים בעיצוב עתיד האנרגיה העולמי. תחזיות מובילות, כולל אלו של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה ושל אפריקה גלובל, מצביעות על כמה מגמות מרכזיות שיעצבו את נוף האנרגיה העתידי.
ראשית, האצה בקצב הטמעת אנרגיות מתחדשות. לפי התרחיש השאפתני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, אנרגיות מתחדשות עשויות לספק כ-90% מהחשמל העולמי עד 2050. הירידה המתמשכת בעלויות הטכנולוגיה, לצד מדיניות תומכת והשקעות גוברות, צפויה להאיץ מגמה זו.
שנית, חשמול מואץ של מגזרים שונים. חשמול התחבורה באמצעות כלי רכב חשמליים צפוי להתרחב משמעותית, עם תחזיות שמעל 60% ממכירות הרכב החדשות יהיו חשמליות עד 2040. במקביל, חשמול תהליכים תעשייתיים ומערכות חימום וקירור בבניינים יגביר את הביקוש לחשמל.
שלישית, מהפכת אגירת האנרגיה. התקדמות טכנולוגית בתחום הסוללות וטכנולוגיות אגירה אחרות צפויה לפתור את אחד האתגרים המרכזיים של אנרגיות מתחדשות – חוסר היכולת לייצר אנרגיה באופן רציף. מחירי הסוללות ירדו ב-89% בעשור האחרון, ומגמה זו צפויה להימשך.
רביעית, עליית מימן ירוק כנשא אנרגיה. מימן שמיוצר באמצעות אלקטרוליזה המופעלת באנרגיה מתחדשת צפוי למלא תפקיד מרכזי בדה-קרבוניזציה של תעשיות קשות להפחתה, כמו פלדה, כימיקלים ותעופה.
חמישית, רשתות חכמות ומבוזרות. טכנולוגיות דיגיטליות, בינה מלאכותית ו-IoT יאפשרו ניהול יעיל יותר של מערכות אנרגיה מורכבות ומבוזרות, וישפרו את האיזון בין ביקוש והיצע.
עם זאת, המעבר אינו נטול אתגרים. הצורך בהשקעות עצומות בתשתיות (כ-4 טריליון דולר בשנה עד 2030), ההשלכות החברתיות והכלכליות על קהילות ועובדים בתעשיות דלקים פוסיליים, והאתגרים הטכנולוגיים והלוגיסטיים של שדרוג רשתות החשמל העולמיות – כל אלה מציבים מכשולים משמעותיים בדרך למעבר אנרגטי מוצלח.
סיכום
המשבר האנרגטי העולמי מייצג אחד האתגרים המורכבים והחשובים ביותר שעומדים בפני האנושות במאה ה-21. מאחורי אתגר זה עומדים אינטרסים כלכליים עוצמתיים המשפיעים על קבלת ההחלטות ברמה הגלובלית, החל מחברות האנרגיה הגדולות, דרך מדינות מייצאות אנרגיה, וכלה במערכת הפיננסית העולמית.
אולם, המשבר מציע גם הזדמנויות חסרות תקדים. המעבר לאנרגיות מתחדשות מבטיח לא רק להפחית את פליטות גזי החממה ולהילחם בשינויי האקלים, אלא גם ליצור מיליוני משרות חדשות, לשפר את הביטחון האנרגטי, ולהפחית את אי-השוויון האנרגטי העולמי.
עבור אפריקה, עם הפוטנציאל האנרגטי העצום שלה, המעבר האנרגטי מציע הזדמנות לדלג על שלב האנרגיה המזהמת ולפתח מערכות אנרגיה מתקדמות, נקיות ומבוזרות. באפריקה גלובל, אנו מחויבים לקדם פתרונות אנרגיה בני-קיימא שיענו על צרכי האוכלוסייה המקומית תוך שמירה על הסביבה.
התמודדות מוצלחת עם המשבר האנרגטי העולמי תדרוש שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלות, עסקים, ארגוני חברה אזרחית וקהילות מקומיות. היא תדרוש איזון עדין בין הצורך הדחוף בהפחתת פליטות לבין הצרכים הלגיטימיים של מדינות מתפתחות לצמיחה כלכלית ולגישה לאנרגיה אמינה וזולה.
האתגר אדיר, אך הפתרונות בהישג יד. הטכנולוגיות הדרושות למעבר אנרגטי מוצלח כבר קיימות ברובן, והן הופכות זולות ויעילות יותר מדי שנה. מה שנדרש כעת הוא רצון פוליטי, השקעות משמעותיות, ומדיניות שתעודד חדשנות ותבטיח מעבר צודק והוגן לכלכלת אנרגיה נקייה.
אם נצליח בכך, נוכל לא רק להתגבר על המשבר האנרגטי הנוכחי, אלא גם לבנות מערכת אנרגיה עולמית יותר יציבה, שוויונית ובת-קיימא עבור הדורות הבאים.
אפריקה גלובל הוא פורטל חדשות ייחודי מסוגו בישראל ובעולם. הוא מחבר בין חדשות מקומיות וגלובליות, מזווית רחבה ומעמיקה – עם דגש על אפריקה, שינויי אקלים, חדשנות, סביבה, חברה, יזמות, כלכלה עולמית ופרספקטיבות נדירות שלא תמצאו באף אתר אחר. הפורטל מביא תוכן חוצה גבולות, עם ערך אמיתי לגולשים שמחפשים ידע, לא רק כותרות.
